אלעד לוי

אלעד לוי
תואר: 
נושא מחקר: 

עבודת הדוקטורט שלי במחלקה לספרות משווה מבקשת לבחון את המחשבה הדטרמיניסטית בכתביו של חורחה לואיס בורחס ובהגותו של זיגמונד פרויד. פרויד מדמה את המערכת הנפשית לכזו שפועלת עליה אותה סוג של הכרחיות דטרמיניסטית הקיימת בעולם הטבע הפיסיקלי. אולם הסיבתיות הנפשית נמצאת רק בדיעבד וקשורה בדיבור של הסובייקט. כלומר, לא די במכניזם כדי לגזור ממנו את הסיבתיות. העקיבה אחר המכניזמים השונים בחשיבתו של פרויד והקשר ביניהם למושג הסיבתיות יש בהם כדי להאיר באופן אחר את מושג הדטרמיניזם המדעי והמחשבה על הגורל. בורחס חותר באופנים שונים כנגד כל אפשרות של החלת מושג הדטרמיניזם על חשיבתו. החתירה כנגד הזהות העצמית בפרט ומושג העצם בכלל מכרסמת באפשרות של מצע עליו ניתן להחיל מהלך עניינים דטרמיניסטי. השבירה של הזמן הכרונולוגי על דרך הפריצה של הרגע הפנטסטי חותרת כנגד עצם האפשרות של מהלך עניינים. עם זאת הוא עסוק בחיפוש אחר אמת מטאפיזית והדטרמיניזם הוא ערובה לקיומה. הדטרמיניזם הפרוידיאני, הדטרמיניזם של הנפש, הוא ההופכי של הדטרמיניזם המותנה של בורחס, ופן זה הוא אשר מכניס מימד של הכרח באשר למושאי ההשוואה בהם בחרתי. האפשרות לבודד את הנפשי אצל פרויד כסיבה, מפירה את הסיבתיות המלוכדת של כל הגורמים כולם ביקום הבורחסיאני, שאפילו את התואר אחד אי אפשר להכיל עליו. הנפשי או הפסיכולוגי משמע לתת בכורה לגורם אחד על פני כל האחרים.