תיאורי הקורסים לשנת תשע"ט

שם הקורס

פרטי הקורס

תיאור הקורס

החיים כסיפור

33-097-01

ד"ר אילה עמיר

יום ב', 12:00

שנתי

קורס חובה שנה א'

בקורס תוצג תורת הסיפור, כפי שהתגבשה בשיח על ספרות מן המאה הרביעית לפנה"ס דרך הסטרוקטורליזם והמחקרים הנרטולוגיים של שנות השישים והשבעים ועד ימינו. ייבדקו הנחות היסוד שלה והקשר שלה לחקר מערכות התרבות בכלל. בתוך כך יעסוק הקורס בשאלות כגון: מהו סיפור? אלו סוגי קשרים יש בו? אילו מבני זמן? מי מספר אותו וכיצד? מי רואה אותו? כיצד הוא מעצב מרחב? כיצד הוא מעביר דיבור, מחשבה ורגשמהן עמדותיו הגלויות והסמויות? אילו סוגי סיפורים יש, ואילו צרכים הם משרתים? כיצד מושפע טקסט סיפורי מן הקונטקסט ההיסטורי שלו? אלה גלגולים עבר מושג הסיפור, או הנרטיב, בעשורים האחרונים? כל אלה ייבדקו תחילה בטקסטים סיפוריים במובהק, ואחר כך בטקסטים לא בדיוניים מתחומי ידע אחרים (היסטוריה, פסיכולוגיה, משפט), שהנרטיב מובלע בהם או פועל באופן סמויכן ניגע בשיעור בחקר הנרטיב בקולנוע.

תולדות הספרות

33-299-01-02

ד"ר ענת ברייר קופלוביץ

יום ה' 12:00

שנתי

קורס חובה שנה א'

קורס זה מורכב משני חלקים: הרצאה ותרגיל פרונטאליים שבועיים שילוו בסדרת תרגילים מתוקשבים. בהרצאות ובתרגילים הפרונטאליים נעקוב אחר התפתחות הספרות המערבית, מן העת העתיקה ועד ספרות המאה ה-20 תוך שאנו מדגימים מטקסטים שונים. בתרגילים המתוקשבים נדגים התפתחויות אלו באופן ממוקד על ידי קריאת כתבים נבחרים מן הקנון הספרותי. מן היוצרים המרכזיים שנכיר: הומרוס, אובידיוס, ורגיליוס, כרטיאן דה טרואה, פטררקה, בוקצ'ו, שיקספיר, ראסין, מונטסקייה, וולטר, בודליר, ג'ין אוסטין, וורגי'ניה וולף.

החידה של קפקא

33-040-01

ד"ר מיכל בן-חורין

יום א', 12:00

שנתי

הרצאה + סמינריון

הפרגמנט של פרנץ קפקא על פרומתיאוס, הדמות המיתולוגית שהעניקה את האש לבני האדם, מעלה שאלה על הסיפור (מיתוס) והספרות בכלל, ותוך כך על המהלך הפרשני הקשור בתשוקה האנושית לפשר ולמובן. התשובה שמספק קפקא בפרגמנט זה, כמו גם באחרים, סבוכה. מטרת הקורס היא להציע קריאה כפולה: ראשית, התמקדות במבחר טקסטים מפרי עטו של קפקא, המדגימים מגוון של סוגיות פואטיות והרמנויטיות; שנית, התוודעות אל חיבורים מפרי עטם של יוצרים נוספים המתייחסים באופנים כאלה ואחרים אל הספרות של קפקא. נברר מה מעמדם של חיבורים אלה ביחס ליצירתו של קפקא, וכיצד הפנייה של היוצרים אל קפקא והדיאלוג עם יצירתו משרתת אותם ביצירתם שלהם.

מעבר לחוויית הקריאה מטרת הקורס לאפשר למשתתפיו לפתח מיומנויות של פרשנות טקסט. זאת לצד הכרת מסורות של כתיבה וקריאה מן המחצית הראשונה והשנייה של המאה העשרים.

השפעות רוסיות

33-492-01

פרופ' רינה לפידוס

יום ג', 16:00

שנתי

הרצאה + סמינריון

הספרות הרוסית השפיעה השפעה רבה – אפשר אף לומר: מכרעת – על ספרות העולם במאה העשרים. במיוחד נכון הדבר בתחום השירה. אפשר לעקוב אחר השפעות אלה בתחום הספרות האמריקאית, הגרמנית, הלטינו-אמריקאית, וגם כמובן בתחום הספרות היהודית והישראלית.

בסמינריון נעמוד על אופן השימוש הנרטיבי של בורחס בשיטות פילוסופיות מן המזרח והמערב, כלומר השילוב בין מיתוס ללוגוס, וכן תיבחן התייחסותו למערכות תיאורטיות אחרות כגון תיאולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה.

חקר ההשפעות הרוסיות על ספרות העולם משלב שימוש בשיטות מחקר חשובות בתחום זה: אינטרטקסטואליות מבית היוצר של יוליה קריסטבה, "חרדת ההשפעה" של הרולד בלום, "מות המחבר" של רולנד בארת' ועוד.

רומנטיקה ותרבויות אקזוטיות

33-066-01

ד"ר מיכל בן-חורין

יום א', 14:00

סמ"ב

הרומנטיקה הגרמנית נודעה בזיקתה אל תרבויות המזרח: התשוקה והאימה, ההיקסמות והגעגוע עומדים במרכזם של טקסטים המציעים שלל ייצוגים של "האחר" מן המזרח (הודו, פרס, סין, ארצות ערב). את העניין והחקירה הלשוניים, הפילוסופיים והפואטיים של תרבויות "אחרות", "מרוחקות", יש להבין כחלק בלתי נפרד מפרויקטים של הגדרת העצמי ועיצוב זהות לאומית גרמנית בעת המודרנית. במהלך הקורס נתחקה אחר הגילויים הספרותיים והפילוסופיים-אסתטיים של זיקה בין-תרבותית זו ביצירות של הוגים ויוצרים שפעלו בגרמניה משלהי המאה השמונה עשרה ועד לשליש האחרון של המאה התשע עשרה.

קוראים: היבטים ספרותיים, פסיכולוגיים ותרבותיים

33-507-01

ד"ר אילה עמיר

יום ד', 10:00

סמ"ב

בקורס ייבחנו תופעת הקריאה ומעמדו של הקורא ממגוון פרספקטיבות, והוא ישלב בין עיון תיאורטי לקריאה ביצירות ספרות. נסקור את השינוי שחל במעמדו של הקורא – מן התפיסה הספרותית הטהרנית שבה הקורא הוא הבניה העולה מן הטקסט (הקורא האידאלי) לתפיסות העוסקות בקוראים ממשיים מן הבחינה הפסיכולוגית (הטקסט כאתר לעיבוד תכנים נפשיים), ההיסטורית (הקריאה כמפגש טנטטיבי בין תקופות), המגדרית והאתנית (הקריאה כנגד צפנים דכאניים) והתרבותית בכלל. כן תיבחן תופעת הקריאה כחוויה של השתקעות (immersion) או מעתק (transposition)  לעולם מקביל תוך השוואה לפעילויות אחרות בתרבות העכשווית ובמרחב הווירטואלי (משחקי תפקידים, משחקי מחשב, מציאות מדומה וכו'). בצד עיון בטקסטים ביקורתיים הממוקדים בקוראים ובדמיון הקריאה (איזר, פיש, פרויד, הולנד, פטרלי, יאוס) נקרא יצירות ספרות שהקורא מרכזי בהן כתימה או כעקרון מבני (קאלווינו, שלינק, אנדה). אם יישאר זמן נצפה בקטעים מסרט או שנים הנותנים ביטוי לנושא זה (נערת קריאה, הסיפור שאינו נגמר).

ספרות ופסיכואנליזה

33-069-01

ד"ר אילה עמיר

יום ד', 12:00

סמ"ב

בקורס ייבחנו היחסים בין הספרות לפסיכואנליזה. באמצעות קריאה במספר מאמרים מייצגים שבהם נידונו יצירות ספרות, סופרים או מעשה היצירה (פרויד, ג'ונס, בונפרט, פלמן, ברמן, מרקוס אייפרמן ואחרים) ובטקסטים הסיפוריים שעליהם הם נסובים, נבחן כיצד שאלו הדיסציפלינות זו מזו ומה היו יחסי הכוחות ביניהן, נחקור את המצע המשותף למחקר הפסיכואנליטי-ספרותי וכיצד הפך מורכב עם השנים ונברר כיצד השפיע השיח הבינתחומי על דרכי הפרשנות וההבנה מהו סיפור, מהו טקסט ומהי פרשנות. מבחינת מהלך הקורס, הקורס יעקוב אחר ההתפתחות שחלה ביחסים בין הספרות והפסיכואנליזה – מן הגישה המתמקדת במחבר ובמערך הנפשי שלו כפי שהוא בא לביטוי ישיר לטקסט אל הגישה בשבילה הספרות והפסיכואנליזה שניהם שדות הרמנויטיים המקיימים יחסי גומלין שוויוניים.

לצחוק עם הצרפתים: תולדות הקומדיה בצרפת – עד המאה ה-18

33-651-01

פרופ' יהושע אלקולומברה

יום ג', 14:00

סמ"א

הקורס יסקור את תולדות הקומדיה בצרפת, מימי הביניים ועד המאה ה18 (ובכלל). דיון מיוחד יוקדש למחזאים שהם עמודי הקומדיה הצרפתית, תוך כדי ניתוח של יצירותיהם הבולטות. רוב הקורס יעסוק ביצירות התיאטרון אבל מספר הרצאות יוקדש להשפעת התיאטרון על הקולנוע הקומי במאה ה20 (עיבוד מחזות לקולנוע; גלגול מוטיבים וסיטואציות קומיים ביצירות קולנועיות). הקורס מחולק לפי תקופות ומחברים. תנועות ומחזאים אשר יידונו: הפרסה של ימי הביניים, מולייר, דידרו, מריבו, , בומרשה.

לצחוק עם הצרפתים: תולדות הקומדיה בצרפת – המאות ה-19, ה-20 וה-21

33-652-01

פרופ' יהושע אלקולומברה

יום ג', 14:00

סמ"ב

הקורס יסקור את תולדות הקומדיה בצרפת, מן המאה ה19 ועד המאה ה21. דיון מיוחד יוקדש למחזאים שהם עמודי הקומדיה הצרפתית, תוך כדי ניתוח של יצירותיהם הבולטות. רוב הקורס יעסוק ביצירות התיאטרון אבל מספר הרצאות יוקדש להשפעת התיאטרון על הקולנוע הקומי (עיבוד מחזות לקולנוע; גלגול מוטיבים וסיטואציות קומיים ביצירות קולנועיות). הקורס מחולק לפי תקופות ומחברים. הקומדיה הרומנטית, תיאטרון ה"בולבר" (לביש, קורטלין, פיידו), תיאטרון האבסורד (יונסקו), מחזאים יהודיים, יסמינה רזה ועוד. יצירות קולנוע מ-אריק רומר, פרנסואה טריפו, אריאן מנושקין, ז'ראר אורי, פרנסיס וובר, ועוד.

דילמות מוסריות בתיאטרון ובקולנוע (מיוון העתיקה עד ימינו)

33-481-01

פרופ' יהושע אלקולומברה

יום ב', 16:00

שנתי

השאלה הכללית תהיה: "היחס בין מחנך וחניך – בעיות אתיקה". נבחן  את השאלות הפרטיות המסתעפות ממנה, דרך שתי יצירות עיקריות: פילוקטטס לסופוקליס וידיים מזוהמות לז'אן פול סרטר. במקביל ליצירות המרכזיות, חלק נכבד מן המפגשים וכמו כן ההדרכה האישית של הסטודנט יוקדשו לניתוח מחזות או סרטים מכל התקופות. (אפשרות לציפייה בוידיאו). בין השאלות אשר יידונו: התשתית הערכית של היצירה, הגדרת הדמות, אופייה ופעולתה, הגורל והאחריות, התקבלות היצירות והשפעתן המוסרית והחברתית. בין היוצרים: אייסכילוס, סופוקליס, אוריפידס, אריסטופאניס; שקספיר, רסין, קלייסט, איבסן, טשכוב, ברכט, פינטר, סרטר. ובקולנוע: אורסון וולס, היצ'קוק, טריפו, קורוסווה, ועוד...

ספרות זיכרון, שכחה וטראומה בעולם הסיני

33-369-01

ד"ר רן שאולי

יום ב', 14:00

סמ"ב

בקורס נעיין בטקסטים ספרותיים מסין ותפוצותיה. היצירות שנקרא עוסקות בטראומות אישיות וקיבוציות, בזיכרונן, בהשכחתן ובשכחתן. במהלך השיעורים נכיר את הקשר שבין עולם החיים ועולם המתים ובמרחבים המשותפים לשניהם. נתור אחרי הדברים שנאמרים בכתובים וגם אחרי הדברים שנותרים בשתיקתם. נבחן את כלכלת-הזיכרון המכתיבה את כדאיות הזכירה ואת הדרכים השונות להתמודד עם המודחק, המושתק והנאלם, ונלמד על הקשר שבין אלה ובין תפיסות העולם והדתות שהתפתחו בעולם הסיני ובראשן הקונפוציאניזם, הדאואיזם והבודהיזם-הסיני.

מעלילות גילגמש עד גן העדן האבוד: התפתחותו של האפוס

33-012-01

ד"ר ענת ברייר

יום ג', 10:00

שנתי

מטרת הקורס היא לערוך הכרות עם האפוס, שהינו אחד הז'אנרים העתיקים בעולם. הכרות זו תעשה הן באופן תיאורטי (דרך הגדרת הז'אנר) והן דרך בחינה של אבני יסוד בהתפתחותו. החל מהאפוס המסופוטמי "עלילות גלגמש" וכלה ב"גן בעדן האבוד" למילטון. הקורס מגדיר מהו אפוס שבעל-פה ומדגים זאת ביצירות שונות. היצירה הראשונה בה נעסוק היא האפוס המסופוטמי (בגרסתו האכדית מן המאה ה-13 לפנה"ס) "עלילות גלגמש". לאחר מכן נבחן את האפוס ההומרי הידוע "אודיסיה" (יוון, המאה ה-8 לפנה"ס). לאחר מכן נגדיר את האפוס הספרותי שבכתב ונעמוד על ההבדלים בינו לבין האפוס שבעל-פה. נדגים את האפוס הספרותי ביצירתו של ורגליוס "האינאיס" (רומא, המאה הראשונה לפנה"ס). לאחר מכן נעסוק באפוס "שירת הניבלונגים" (גרמניה המאה ה-13). אפוס שהוא במהותו אפוס שבעל-פה מכיל סממנים רבים המושפעים מן האפוס שבכתב. הטקסט האחרון בו נעסוק הוא קטעים מתוך "גן העדן האבוד" של מילטון (אנגליה המאה ה-17), כדוגמה לאפוס ספרתי מאוחר.

בין גברים לנשים בספרות הרוסית

33-381-01

פרופ' רינה לפידוס

יום א', 16:00

שנתי

חקר המגדר בתרבות הרוסית מגלה תפיסות וגישות חדשות שאינן ידועות ואינן מקובלות במערב. הקורס יפתח פתח לתפיסת סוגיות המגדר בעולם התרבותי והחברתי הרוסי. במגדר בתרבות הרוסית אפשר לראות יחסים אמביוולנטיים בין גברים לנשים, כאשר משקל הרגשות השליליים (כגון קנאה, שנאה, נקמנות, תחרות, רצון להשפיל, כך על פי לב טולסטוי) הוא לא פחות ואולי אף רב יותר לעומת הרגשות החיוביים כגון אהבה וחיבה. הקורס מגלה את הסיבות התרבותיות, החברתיות, והפסיכולוגיות לתופעה זאת. מערכת יחסי גומלין בין גברים לנשים בתרבות הרוסית איננה מקשה אחת ויש בה היבטים שונים וסתירות פנימיות. ישנו פער גדול בהסתכלות הגברים בנשים לעומת הסתכלות הנשים בגברים. בקורס תוצגנה גם ההשקפה הגברית וגם ההשקפה הנשית בבני המין השני.

פרחי הרוע - דמות היופי המודרני בשירה ובאומנות במאה ה-19

33-111-01

ד"ר דומיניק לוי

יום ג', 10:00

סמ"א

מטרת הקורס המרכזית היא להצביע על הפריזמה האחת והקוהרנטית מבעדה בודלר משקיף בעת ובעונה אחת על עצמו, על נפשו וכתיבתו מחד, על הזמנים והמרחב התרבותי והחברתי לתוכן הוא חיי, מאידך. בין פרחי הרוע והפואמות הקטנות בפרוזה לבין כתיבתו הפובליציסטית על האמנות והספרות של זמנו מתקיים רצף אינטלקטואלי, אמנותי ורגשי המאיר את האישי והזמנים בהם חי במחצית השנייה של המאה ה-19, הארה מדויקת, נבואית ומפוקחת בלעדיה יקשה על תפישתנו את  המודרניות דאז וזו של ימינו.

הצגה הפריזמה הבודלריאנית תידרש להציג את הזיקה בין החטיבות השונות של יצירתו סביב מספר נושאים ומושגים המושרשים בשיח הפילוסופי והאסתטי של תקופתו : היופי, היופי המודרני, הטבעי והמלאכותי, זיכרון העבר והתמכרות להווה, לחדש ולמשתנה, הבדידות והניכור להם העיר המודרנית משמת להם במה ותפאורה.

 

אחים ואויבים: סימבוליזם וסוריאליזם בשירה ובציור

33-113-01

ד"ר דומיניק לוי

יום ד', 14:00

סמ"ב

הקורס יבקש להציג את התפישות האסתטיות ואת עשייה האמנותית והספרותית של שתי התנועות המרכזיות בהגות ובאמנות של המעבר בין המאה ה-19 למאה ה-20 (משנות השמונים לשנות העשרים של המאה ה-20) הסימבוליזם והסוריאליזם, ולהצביע על המשכיות רעיונית ונושאית מחד, ועל שבירת רצף המסורת בה שרוי עדיין הסימבוליזם מאידך. ההגות הסוריאליסטית על הלא מודע, ועל ייצוגיו/הופעותיו בכתיבה, בציור, ובצילום, כיננו דפוסים רדיקלים ולעיתים הפוכים מאלו של הסימבוליזם. המהפכה המתחוללת בעיקר בתחום האמנות הפלסטית  מצביעה על הינתקות מהמיתוסים הספרותיים ששימשו השראה לסימבוליזם וקריעתו מרצון מהחיים המודרניים, ועל הפיכת תרבות ההמונים, תרבות חזותית וטכנולוגית מודרנית, למצע ממשי, לחומר גלם בו ובאמצעותו יחשפו המאוויים הכמוסים, האישיים והקולקטיבים. הסיבה לחלק מהפערים טמון בתמורות שחוללה מלחמת העולם הראשונה ותנועת הDada  שהיוו חייץ משמעותי בין שתי התפישות שידונו בקורס. ולעומת זאת, חלק מהסוראליסטים עוקפים את האירועים הללו וממשיכים לחשוף זיקה עמוקה  לסימבוליזם ולרומנטיציזם.

 

נשואים ואהבה בפרוזה

33-026-01

ד"ר ענת ברייר

יום ה', 10:00

שנתי

הקורס ייבחן את הקשר שבין המציאות וייצוגה בפרוזה, או יותר נכון בנושא של הנישואים והאהבה ומה שביניהם וכיצד משתקף נושא זה בתוך הפרוזה. נקודת המוצא של הקורס תהיה, כי יצירה ספרותית איננה נכתבת בחלל מסויים וכי אי-אפשר להפריד בין היצירה הספרותית למציאות בה היא נכתבת. נעסוק בהתפתחויות ההיסטוריות והתאולוגיות של נושא הנישואים ונבחן את השתקפותן הישירה או המהופכת ביצירות ספרותיות מגוונות החל מן הרומן היווני העתיק, דרך הרומנסות והסיפורים הקצרים ונקנח ברומן מן המאה ה-18.

תוכן הקורס: הקורס יעסוק ביצירות בפרוזה החל מן התקופה הקלאסית (דפניס וחלואה ללונגוס), דרך ימה"ב (הרומנסות של כרטיאן דה טרוא, הליי של מארי דה פראנס, צ'וסר סיפורי קנטרברי ומותו של ארתור  לסר תומס מלורי), הרנסאנס (בלפאגור למקיאוולי) וכלה במאה ה-16 (ההפטמרון למרגריט דה נאוואר), במאה ה-17 (מאדם דה לה פייט  הנסיכה דה קליו) ובמאה ה-18 (מנון לסקוו לפרבו).

אנטישמיות ביצירות ספרות ובאגדות עם אירופאיות

33-199-01

פרופ' רינה לפידוס

יום א', 14:00

שנתי

הקורס יעסוק ביצירות ספרות ואגדות עם אירופאיות הכוללות מסרים אנטישמיים. מגוון המסרים האלה רחב וכולל סמלים יהודיים, התייחסויות למבנה גופו של היהודי, הנתונים הפיזיולוגיים שלו, דיבורו, דרך החשיבה שלו, סוגי המזון שהוא אוכל, עיסוקו, מהותו, כישוריו – שכולם שונים מאלה של הלא-יהודיים וכולם רעים ונפסדים, כפי שהספרות האנטישמית מתארת אותם, תוך דה-הומניזציה ודמוניזציה של היהודי. המסרים האנטישמיים האלה משוקעים ביצירות ספרות ובאגדות עממיות רבות ומונחים בתשתית התרבות האירופאית. ללא הבנה נכונה של המסרים האלה אין אפשר להבין נכונה את תרבות אירופה וספרותה.

תרבויות של זיכרון: ישראל וגרמניה לאחר השואה

33-404-01

ד"ר מיכל בן חורין

ד', 14:00

שנתי

הרצאה + סמינריון

הקורס בוחן מקבץ סוגיות הנוגעות לתרבויות הזיכרון ולשאלות של עדות ותיעוד בגרמניה ובישראל לאחר השואה. במסגרת השיעורים נעסוק בהיבטים שונים של השיח התרבותי הנגזר ומוסיף להגיב על הקטסטרופה של מלחמת העולם השנייה, תוך בדיקה של נקודות ממשק, דמיון והבדל, ויחסי-הגומלין, באשר הם קיימים, בין המרחבים הגרמני והישראלי ובין המדיומים השונים של הייצוג (פואטי, ויזואלי, מוסיקלי, קולנועי). נדון במגוון שאלות הנוגעות לתחומי ידע שונים כגון: הקונפליקט הבין-דורי, התמודדות עם טראומה, שיח מולדת וגלות, שאלת המסורת ואופן ההתכתבות עמה.

משחק מסוכן: תיאטרון גרמני במאות ה-19 וה-20

33-052-01

ד"ר מיכל בן חורין

יום א', 14:00

סמ"א

מאז העת המודרנית לתיאטרון בגרמניה נודע תפקיד מכריע בעיצוב הסובייקט. הייצוג המרובד של מגוון מצבים אנושיים על הבמה אפשר התבוננות בהתמודדויות אנושיות, חברתיות ופוליטיות. יתרה מכך, לא אחת שימשה הדרמה המוצגת בפני הקהל מרחב לחשיפה או לערעור על תפיסות עולם ואידיאולוגיות. כחלק בלתי נפרד של התחום הציבורי, היווה התיאטרון את אחת הזירות המרכזיות יותר לביקורת תרבות. במסגרת הקורס נבקש לבחון קביעות אלה, תוך התמקדות בארבעה מקרי מבחן מובהקים: מדובר במחזאים שפעלו בגרמניה ובאוסטריה במאות ה-19 וה-20 כגון: היינריך פון קלייסט, גאורג ביכנר, ברטולד ברכט ותומס ברנהרד. תוך צפייה במגוון הפקות וניתוח הטקסט הדרמטי, נשאל, בין היתר, כיצד היבטים שונים במחזותיהם הציבו אתגר ובה בעת תרמו לשאלת הייצוג האסתטי, התיאטרלי, והפרפורמטיבי של יחסי כוח, שררה ודיכוי, חמלה וצער על האבדה.  

התפתחות הסיפורת הבלשית

33-208-01

ד"ר ענת ברייר

יום ג', 12:00

שנתי

נפתח במי שנחשב לאבי הז'אנר אדגר אלן פו. נעבור לקונן דויל והבלש שלו שרלוק הולמס. משם נמשיך אל מלכות תור הזהב הבריטי: אגתה כריסטי ודורותי ל' סיירס. לאחר מכן נעסוק בבלש הקשוח (hard-boiled ) האמריקאי (דשייל האמט וריימונד צ'ינדלר). נעסוק בבלש המשטרתי (פי די ג'ימס). נעסוק בבלש שהוא איש הדת (צ'סטרטון, קימלמן) וכן בבלש ההיסטורי (אליס פיטרס) ובבלש איש המקצוע (רייך, CSI). הקורס ילווה בצפיה בסרטים. הקורס יעסוק בסוגה מזוויות ביקורתיות שונות. החל מתפיסת יחסי קורא-טקסט אצל פוקו וכלה בתאוריות פוסט-קולוניאליסטיות ופמיניסטיות.

אבירים ועלמות בספרות ימי הביניים

33-068-01

ד"ר לילי גלזנר

יום ה', 12:00

שנתי

מתוקשב

תרבות המערב העמידה מודלים של גבריות ונשיות אותם אפשר לכנות: האביר האמיץ והעלמה הענוגה. במסגרת קורס זה נתוודע לדמותם של אבירים ולדמותן של עלמות כפי שנתעצבו בספרות ימי הביניים. נבחן כיצד המודלים הללו מתייחסים זה לזה (האמנם מדובר באופוזיציה בינארית?), וכיצד הם משקפים ומעצבים את הפואטיקה הימי ביניימית.  לצד קריאות מסורתיות, תוצגנה קריאות עכשוויות, חתרניות בטקסטים הקלאסיים. לאחר שנכיר את המודלים המסורתיים נוכל לבחון את ההדהוד ואת השבירה של הדגמים הללו במאה ה-20 ובמאה ה-21, בתרבות הפופולרית ובספרות הילדים. מהלך זה יאפשר לנו להבין את הרלוונטיות של ספרות ימי הביניים לזיהוי והבנה עמוקה יותר של תפיסות חברתיות בנות זמננו.

הרנסנס האיטלקי

33-171-01

ד"ר יעקב מאשיטי

יום א', 12:00

סמ"א

אחת התקופות המעניינות ביותר בהיסטוריה של ההגות האירופאית הינו הרנסנס, ממנו נבע הבארוק והניו-קלאסיציזם והנאורות. בסיס המודרנה הינו הרנסנס – אך כמו כל סיפור, גם נרטיב היסטורי זה הינו משורש בימי הביניים ובהגות הקלאסית. החייתה של התרבות הקלאסית החלה באיטליה, שם התפתחה האסכולה ההומניסטית, אשר בקשה להתמקד בלימודים הומניים כחלק בלתי נפרד מהחינוך האקדמי של כל אדם משכיל מתוך קריאה בטקסטים הקאנוניים של התרבות הרומית והיוונית בגרסתם המקורית. בקורס זה אנו נערוך סקירה כללית של התחנות החשובות ביותר בהתפתחותו של הרנסנס, גם בהיבטים הטקסטואלים ספרותיים וגם התיאורתיים ואומנותיים. כך הסטודנטים ירכשו לעצמם ידע בתקופה ובהגות שעל בסיסם בנויה המודרנה.        

 

הרנסנס האנגלי

33-172-01

ד"ר יעקב מאשיטי

יום א', 12:00

סמ"ב

אחת התקופות המעניינות ביותר בהיסטוריה של ההגות האירופאית הינו הרנסנס, ממנו נבע הבארוק והניו-קלאסיציזם והנאורות. בסיס המודרנה הינו הרנסנס – אך כמו כל סיפור, גם נרטיב היסטורי זה הינו משורש בימי הביניים ובהגות הקלאסית. החייתה של התרבות הקלאסית החלה באיטליה, שם התפתחה האסכולה ההומניסטית, אשר בקשה להתמקד בלימודים הומניים כחלק בלתי נפרד מהחינוך האקדמי של כל אדם משכיל מתוך קריאה בטקסטים הקאנונים של התרבות הרומית והיוונית בגרסתם המקורית. בקורס זה אנו נערוך סקירה כללית של התחנות החשובות ביותר בהתפתחותו של הרנסנס באנגליה, גם בהיבטים הטקסטואליים ספרותיים וגם התיאורטיים ואומנותיים. כך הסטודנטים ירכשו לעצמם ידע בתקופה ובהגות שעל בסיסם בנויה המודרנה.        

 

שירה דתית ושירה ארוטית בראשית העת החדשה

33-385-01

ד"ר יעקב מאשיטי

יום ב', 10:00

שנתי

הרצאה + סמינריון

מטרתנו בקורס זה תהיה להבין את היחס הפורה בין תפיסות דתיות וחילוניות בשירה המטאפיזית האנגלית של המאה ה-17. נפתח בסקירה היסטורית של ההקשר שהיה בין תיאולוגיה ופילוסופיה באותה תקופה; נשתמש במושגים אלו החיוניים לקריאה מעמיקה ולהבנת השירה של ג'ון דון (JOHN DONNE), ג'ורג' הרברט (GEORGE HERBERT),סר טומס בראון (THOMAS BROWNE)' ריצ'רד קריישה (RICHARD CRASHAW), אנדרו מרוואל (ANDREW MARVELL), טומס קארו (THOMAS CAREW), ג'ון סאקלינג (JOHN SUCKLING). נכיר את הוויכוחים התיאולוגיים שהסעירו ואף שיסעו את אירופה דרך קריאת השירה, נכיר תפיסת עולם שאיננה מבדילה בצורה ברורה בין קודש לחול, ונעמיק בהבנת הקונצפציה הפרפורמטיבית (ביצועית) של המילה המייחדת את הטקסטים המטאפיזיים.

השיח בין האומנויות: ספרות, אומנות, צילום וקולנוע

33-089-01

ד"ר אילה עמיר

יום ב', 10:00

שנתי

הקורס יעסוק בסוגיות התיאורטיות הנוגעות לקשר בין הספרות והאמנויות הוויזואליות ול"מפנה המרחבי" (Spatial Turn) שהתחולל בביקורת הספרות בעידן שלנו. נפתח בשאלה כיצד מייצר סיפור מציאות נראית וכיצד הוא הוא פועל על הדמיון הוויזואלי של הקוראים. נברר מה בין טקסט ספרותי ובין ציור, צילום וסרט – האם ניתן לשאול מושגים ותיאוריות משדה לשדה, או שיש פער בלתי ניתן לגישור בין מילה ותמונה? נלמד על מושגים כגון, אקפרסיס, פוטו-טקסט ו- mise en abyme. כל זאת תוך קריאה בטקסטים שבדקו את הגבולות בין האמנויות או שילבו ביניהן והתבוננות או צפייה ביצירות (ציור, צילום, קולנוע ווידאו-ארט) שיש בהן התייחסות לטקסטים ספרותיים או דיאלוג עם המדיום הספרותי והנרטיבי.

סופרים, מספרים ודמויות – מעשה היצירה ופענוחה בספרות ובביקורת

33-513-01

ד"ר אילה עמיר

יום ד', 10:00

סמ"א

האם קיים קשר בין הסופר ויצירתו? מה טיבו? מה הקשר בין הסופר לדמות, וכיצד מתבטא הדבר ביצירה? האם יש הבדל בין סופרת לסופר, ובין מספר שחור למספר לבן? כיצד מבטא הטקסט הספרותי את תהליך יצירתו? נדון בשאלות אלה על ידי קריאה בטקסטים ספרותיים וטקסטים שסופרים כתבו על יצירתם (סרוונטס, ג'יימס, עוז, פואנטס, אוסטר ועוד) בצד מאמרי ביקורת ותיאוריה של אסכולות שונות בחקר הספרות. כן נצפה ונדון בייצוג/ים קולנועיים של כותבי ספרות.

מחזות של שייקספיר – קריאה, צפייה ועיון

33-287-01

ד"ר יעקב מאשיטי

יום ב', 14:00

שנתי

מחזותיו של ויליאם שייקספיר הינם טקסטים שמתמודדים, כפי שטען סמואל ג'ונסון ב1765, עם נושאים נצחיים, טבע האדם הנאור והשפל, ובכך מעמידים אל מול הצופה מראה בה היא רואה את עצמה ומתבוננת בנפשה. בקורס זה אנו נקרא (ונצפה) כמה מהמחזות הקנוניים של שייקספיר וננתח אותם מהזווית הפילוסופית והתיאולוגית.  הסטודנטים יתמודדו עם מספר קריאות אקלקטיות ומאתגרות של הטקסטים ויוזמנו להגיב לשאלות דתיות וקיומיות נוקבות שיבלטו מהמחזות בעזרת כלים פרשניים לקוחים ממספר הוגים מודרניים וטרום-מודרניים. בניגוד לקריאות היסטוריציסטיות שמבקשות למקם את המחזאי בהקשרו הסוציו-תרבותי, בקורס זה אנו נשוטט בין תיאטרון והגות פילוסופית / דתית על מנת למצוא דרכים להפוך את הקלסיקות שללו ללקחים רלוונטים לחיינו הפוסט-מודרניים.

יהודים ואריסטוקרטים בראי הבמה והמסך

33-912-01

פרופ' יהודה מורלי

יום ג', 10:00

סמ"א

במהלך הקורס ינותחו מחזות, סרטים וטקסטים שבהם מופיע המוטיב של העימות בין יהודי ואריסטוקרט. עימות זה מהווה מפתח להבנה של יצירות רבות מתחילת המאה העשרים. דרך זווית ראייה זאת נגלה מחזאים וסופרים יהודיים כמו גולדפדן, הרצל, סבואר, נוזייר, בכר, ונחשוף מסרים גלויים או סמויים ביצירות אנטישמיות שבהן היהודי מוצג כאריסטוקרט החדש.

מחדרי הפלאות ועד המנגה: יפן וסין בתרבות ובאמנות המערב

33-367-01

ד"ר דומיניק לוי

יום א', 10:00

שנתי

הקורס המוצע יבקש לבחון את השפעת תרבויות סין ויפן על ההגות, האמנויות והתרבות החזותית  והחומרית של המערב במאות ה-19 וה-20, בדגש עיקרי על המפגש בין המערב למזרח הרחוק במישור האסתטי והאמנותי . יידונו האופנים בו אמנים מערביים פונים יותר ויותר לדפוסים חזותיים של קומפוזיציה, צורה וצבע הניכרים בפרטי האמנות היפנית המגיעים למערב, באופן תדיר אך סלקטיבי, מהמאה ה-19 ואילך. תידון הנהירה המערבית אחר התרבות החומרית היפנית והסינית, תידון השפעתה של תרבות המזרח הרחוק על עיצוב וטעם במערב, ותרומתם של מודלים אמנותיים ועיצוביים לשינוי בתפישות האמנותיות במערב החל מהמחצית השניה של המאה ה-19: באמנות פלסטית ובסימבוליזם בפרט, עיצוב, שירה, Japonisme ,Art Nouveau. תידון מקומה של תרבות הפופ היפנית העכשווית- אנימציה ומנגה - בהיבט של תרבות ההמונים של המאה ה-20. הקורס יבקש לעמוד  - ביחס להתעניינותו של המערב בתרבויות ובציביליזציות של המזרח הרחוק -  על שני מניעים או דחפים עיקריים, הדחף לגלות ולדעת עולמות זרים ואקזוטיים  והדחף המופנה כלפי פנים לשינוי דפוסי חשיבה ולחיפוש אחר מקורות השראה, אסתטיים ורגשיים,  שונים מאלה שבמערב. תידון ההבחנה כי דמותן ודימויין של תרבויות המזרח הרחוק הן פועל יוצא של דפוסי חשיבה ולמידה, דפוסי יצירה והבחנה אסתטיים מחד, ושל נסיבות היסטוריות ייחודיות מאידך.

הגות, פואטיקה ומוסר: רפלקסיה על ספרות יהודית לאור הספרות ההודית

33-370-01

פרופ' משה אורפלי וד"ר איתמר תאודור

יום ד', 14:00

סמ"א

מטרת הקורס היא ללמד ספרות יהודית והודית במבט משווה כאשר הדגש הוא קריאה בספרות יהודית דרך נקודת המבט ההודית. מזה מספר שנים מתקיימים ברחבי העולם ובכלל זה גם בישראל כנסים מדעיים בנושא יהדות-הינדואיזם הכוללים שיח בין דתי ולימוד השוואתי. נראה כי הדיון בין שתי הדתות העתיקות האלה, אשר מצויות בשורשי התרבות העולמית, מחזק ומעצים את המסר הייחודי שלהן, ובו בעת יוצר כר פורה לדיונים רעיוניים. הקורס מקיים במה שכזו במסגרת החוג לספרות משווה, ויעסוק בסוגיות השוואתיות של ספרות הודית ויהודית, בדגש על קריאת טקסטים יהודיים בעיניים הודיות.

הנפש והמיתוס – בין מזרח למערב

33-009-01

פרופ' יהושע אלקולומברה

יום ב', 12:00

שנתי

מטרת הקורס להציג, מתוך מבחר רחב של יצירות מן עולם היווני והרומי העתיק, תפיסות מיתולוגיות שונות על נפש האדם. יושם דגש על ההשוואה עם תפיסות הקיימות במזרח התיכון העתיק (מצריים, בבל, ישראל). בין השאלות אשר יידונו: הגדרות הנפש וכוחותיה; היחס  בין גוף ונפש; הנפש ועולם האלים: תופעות החלום, הנבואה, והשיגעון ("mania"); גורל הנפש אחרי המוות. הקורס מחולק לפי תקופות ומחברים. הסופרים או היצירות אשר יידונו: הומרוס, הסיודוס , פינדרוס, אוריפידס, אפלטון, וירגיליוס, אובידיוס, אפוליאוס. ספר המתים של מצרים הקדומה, מיתוסי בבל הקדומה, סיפורי המקרא ואגדות חז"ל על הנפש וגורלה.

בעקבות הצרצר, הנמלה והארי פוטר: מבוא לספרות ילדים

33-070-01

ד"ר לילי גלזנר

יום ה', 14:00

סמ"א

כולנו מכירים וכולנו יודעים ספרות ילדים מהי. האמנם?! קורס זה מזמין את הסטודנטיות והסטודנטים לבחון שאלות יסוד, בהן: מהי ספרות ילדים? מיהם הנמענים של ספרות ילדים? מה בין ספרות ילדים לבין ספרות חוצת גבולות (Crossover Literature)? האם ספרות ילדים מַבְנָה מציאות או משקפת אותה? נבחן מפגשים בין שדות שיח שונים (כמו השיח המגדרי ושיח הזהויות) לבין ספרות ילדים.

אור אינסוף: נוכחות הקבלה בספרות המודרנית

33-368-01

ד"ר שלומי מועלם

יום ד', 16:00

הרצאה + סמינריון

 

החיפוש אחר הגאולה מהודו העתיקה ועד לבודהיזם

33-3280

ד"ר שלומי מועלם

יום ה', 12:00

סמ"א

אחד ממושגי המפתח של ההינדואיזם הקדום הוא ה"מוקשה" (moksha ), השחרור מן הסבל או החרות העליונה. הקורס יבחן את החיפוש אחר השגת המוקשה במסורת ההינדואיזם, מספרות הוודות והאופנישדות ועד לזרמי הפילוסופיה ההודית. יושם דגש על הביטויים הספרותיים של המוקשה לסוגיה, וכן על הבנת הזיקה בין מושגי המפתח ההינדואיסטיים ( מוקשה, דהארמה, קארמה, ברהמן, אטמן), וכן ייסקרו בהרחבה השירה ההודית וזרמי הפילוסופיה ההודית. במהלך ההרצאות תערך השוואה לנושאים מקבילים מן הספרות, התיאולוגיה והפילוסופיה המערבית. הקורס יסקור את התפתחותו ההסטורית, התרבותית הפילוסופית והספרותית של ההינדואיזם הקדום תוך דגש על גלגוליי מושג ה"מוקשה" כאידיאל שחרורו של האדם מן הסבל וגאולתו-העצמית. סקירת ההינדואיזם תתחיל בספרות ובשירה של הוודות והברהאמנות הקדומות, ובפולחני הקורבן הנלווים אליהם. יושם דגש על אידיאל הדהארמה (אמת נצחית) והסנסקריט כשפה המוחלטת. לאחר מכן נעיין ב"מגילת היערות" של ספרות האופנישדות, המציגה את העקרונות של הפרישות ומציאת העצמי המוחלט (אטמן). בשלב הבא נסקור את ששת הזרמים של הפילוסופיה ההודית (דראשנות) כאמצעים מקבילים להשגת השחרור. כל אחת מן ההרצאות תלווה בהתייחסות להשוואה לנושאים מקבילים במסורת המערבית

זן בודהיזם: ספרות, תרבות ומדיטציה

33-321-01

ד"ר שלומי מועלם

יום ה', 12:00

סמ"ב

מהו הזן? הקורס יציג את הגותו וספרותו של הזן-בודהיזם. במהלך ההרצאות  נסקור את התפתחותה של מסורת המדיטציה של הבודהיזם,  החל מן הבודהיזם הקדום בהודו, דרך הצ'אן בסין, ועד לשגשוג זרמיי הסוטו-זן והרינזאי-זן ביפן. כמו כן יתואר בהרחבה הזרם המיסטי של הטאואיזם הסיני, שהשפיע עמוקות על עיצובו של הזן בודהיזם. במהלך ההרצאות יושם דגש על השוואה לנושאים מקבילים מן הספרות, התיאולוגיה והפילוסופיה המערבית. בין הנושאים: הבודהיזם הקדום ו"ארבעת האמיתות הנאצלות" של הבודהא שהתפתח בהודו במאה החמישית לפני הספירה התגלגל לסין באסכולת ה"מהאיינה" הבודהיסטית במאה השישית. שילובו של המהיינה עם המיסטיקה של הטאואיזם בסין הוליד את זרם הצ'אן, שהפך לזן-בודהיזם בגילגולו היפני. ייסקרו עקריי הזן בודהיזם בשני הזרמים העיקריים: סוטו-זן, רינזאי-זן, תוך דגש על שילובם של ספרות, מיסטיקה ומדיטציה.

אסתטיקה מודרנית

33-352-01

ד"ר שלומי מועלם

יום ד', 12:00

שנתי

הרצאה + סמינריון

 

הקול והגוף: ספרות מדברת כאב ודיכוי

33-580-01

ד"ר אילה עמיר

יום ד', 12:00

סמ"א

כיצד מוסרת הספרות את הכאב הפיזי והנפשי – זה שלעתים אין לו מילים אך הוא מסמן ומסומן בגוף ובמילה? מה מקומה של הספרות בהתמודדות ואולי גם במאבק עם דיכוי ועינוי שבן אנוש גוזר על זולתו? כיצד היא מבטאת חוסר אונים, התקוממות, אמפתיה, ואת הקשר החמקמק שבין הגוף לנפש? כיצד היא משמרת את זכרון הכאב? כיצד מתבטא בה ההבדל בין סבל אנושי כללי (כמו זה הנגרם ממחלה) לסבל שגורמים בני אדם אלה לאלה והוא מעוגן במערכת פוליטית? כיצד קשורה הבנית הכאב בתרבות לאופן ביטויו הספרותי? ננסה להשיב על שאלות קשות אלה בעזרת טקסטים עיוניים מתחום שיח הטראומה, המחקר הפוסט-קולוניאליסטי ולימודי התרבות בכלל, ודרך טקסטים ספרותיים וממוארים של כותבים שונים (טולסטוי, קפקא, ג"מ קוטזי, טוני מוריסון, ז'אן אמרי, מרגרט דיראס ואחרים).

התאטרון בישראל: מדיניות תרבותית וקונטקסט חברתי

33-913-01

ד"ר עירית פוגל-גבע

יום ג', 10:00

סמ"ב

הקורס יסקור ויתחקה אחר מדיניות התרבות בישראל בכלל והתאטרון ותאטרון הפרינג' בפרט. מיפוי התחום בהיבט גאוגרפי, דמוגרפי  וחברתי. בקורס תינתן תמונה לתופעת התאטרון בישראל שאין לו אח ורע בארץ ובעולם. למעלה מ-70% מרפרטואר המחזות של התיאטרון הישראלי הוא מקורי העוסק בסוגיות חברתיות וקהילתיות. הקורס מחולק לפי נושאים: מיפוי תחום התאטרון בתרבות הישראלית, היצע הרפרטואר של התאטרון הישראלי, התיאטרון כראי התרבות, מקהל לקהילה, אנשי התיאטרון בשירות הקהילה.

התיאטרון הישראלי והמחזאות המקורית

33-910-01

מר' רועי הורוביץ

יום ג', 12:00

סמ"א

התיאטרון הישראלי דהיום הוא זירת פעילות אינטנסיבית (שלא לומר, אינפלציונית) ורבת-פנים. אולם, לא תמיד היו כך פני הדברים. יהודים, בשונה מבני עמים ותרבויות אחרים, הדירו רגליהם מפעילות תיאטרונית במשך מאוד בשנים, והחלו לעסוק בה בהתמדה רק בשלהי המאה ה 19.

במהלך הלימוד, נתחקה אחר ההיסטוריה הקצרה (יחסית) הזו ולאחר מכן, לשרטט את קלסתר פניו של התיאטרון הישראלי. בין היתר, נעמוד על יחסה האמביוולנטי של היהדות לעצם העיסוק בתיאטרון, מאפיינים בולטים של הרפרטואר המוצג במקומותינו (המגמה הרווחת של עיבוד יצירות ספרותיות לבמה, מרכזיות העיסוק בשואה ובאקטואליה, המחזאים הבולטים (לוין, אלוני, סובול), התעצמות 'הקול הנשי' בשנים האחרונות  ועוד.

הלימוד יתבסס על הרצאות פרונטאליות, דיונים בכיתה, צפייה בקטעי וידאו, ביקור מאורגן בהצגות תיאטרון ומפגש עם אמנים ואישים בולטים בתחומי העשייה התיאטרונית בארץ.

הצצה לארגז הכלים – סדנת פרוזה

 33-161-01

מר' יובל שמעוני

יום ב', 16:00

שנתי

הצצה ראשונית לארגז הכלים של סופר – בסדנה נפתח יחד יכולות בסיסיות, החל בהתבוננות ובקשב וכלה בדרכי סיפר וניסוח. לשם כך ניעזר בתצלומים ובתמונות, בקטעי וידאו ובטקסטים מן הספרות העברית והעולמית. הדמויות – מה נחוץ לבנייתן קודם-כל? אפיוניהן ועוד מידע עליהן, מתי למסור אותו וכיצד? אילו שימושים יש לסגנונות השונים? נבחן בסדנה כמה דוגמאות "מהחיים" וגם מיצירות ספרות נבחרות.

סדנת עריכה

 33-162-01

מר' יובל שמעוני

יום ב', 14:00

סמ"א

על היחסים הטעונים בין העורך לסופר – מתי ואיך עוזרים, ומתי עלולים לקלקל? נבחן שתי מערכות יחסים ידועות בין סופרים לעורכיהם, ונבדוק מה הושמט מן הסיפורים ומה שונה. האם ייתכנו דרכים נוספות? ובאילו עוד דרכים אפשר להועיל לטקסט?

"שיר נס השיר" – סדנה לכתיבת שירה

33-160-01

מר' אליעז כהן

יום ד', 16:00

שנתי

כל מפגש ייוחד לנושא מעולם הכתיבה היוצרת בתחום השירה, בדגש על חוויה והתנסות סדנאית בכתיבה, וכן אסיף ומשוב על מה שנכתב במהלך המפגש. הכתיבה תיעשה לרוב בז'אנר חופשי בתוך תחומה הרחב של השירה, ובמהלך המפגשים יודגמו גם תתי-ז'אנרים ספציפיים (כמו: סונטה, הייקו, "מרובעים", פיוט, מדרש-חדש ועוד). בכל מפגש ישולבו טקסטים מן השירה העולמית והעברית לדורותיהם (מהתקופה הקלאסית ועד ימינו), אם כמקורות-השראה ואם כטריגרים לתרגילי-הכתיבה עצמם. מטרות הקורס הן: פיתוח היצירתיות. שכלול היכולות להבעה מאוצרות השירה העברית והעולמית. עיבוד לחוויות אישיות-רגשיות. היכרות עם עולם השירה באופן אינטגרטיבי לצד לימודי התיאוריה והמחקר.

סצינות ניתוח וביצוע – ממחזה כתוב להצגה

33-911-01

מר' רועי הורוביץ

יום ג', 12:00

סמ"ב

הקורס יתחקה אחר תהליך העבודה, ההופך מחזה כתוב למופע תיאטרוני. במהלכו ייסקרו המאפיינים והדרישות הייחודיים של כתיבה לתיאטרון (בשונה מפרוזה ומשירה), מרכיבי השפה התיאטרונית, התחבולות הנקוטות בידי מחזאים על מנת "לברוא עולם" עלי בימות, מושגי הפעולה הדרמטית והקונפליקט הדרמטי, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט, לצד תרומתם של היוצרים השונים, השותפים למעשה המרכבה של 'הצגת תיאטרון'. הלימוד ייעשה באמצעות קריאה משותפת, שהויה ודקדקנית, של סצינות נבחרות מתוך הקאנון העולמי והיהודי-ישראלי.

Introduction to the

Great Classics of Renaissance Literature

33-292-01

ד"ר יעקב מאשיטי

יום א', 12:00

שנתי

באנגלית

This course is designed to provide its students with a broad introduction to the literary masterpieces of late-medieval and early-modern Europe, following a chronological excursus which starts with Thomas Aquinas, passes through Dante’s ascent from Hell to Paradise, into Petrarch’s idealism, Erasmus’ humanism, placing emphasis on the dawn of modern skepticism with Montaigne, and the rise of the modern individual with Shakespeare and Milton. By the end of the year the students will have read a volume of literature which will allow them to pursue their interest in the study of modern European works, with a solid knowledge of their foundations.

תהום סודית בנפש: סדנא לכתיבת פרוזה

33-163-01

גב' לאה איני

יום ה', 12:00

סמ"ב

בסדנה נתנסה בכתיבת פרוזה באופן מודרך. נתוודע למחצבים ולכלים של הכתיבה מהפן האמנותי, ונפתח לממד המשחקי שבה. בכל מפגש יודגמו ויידונו טקסטים ספרותיים, יינתנו תרגילים, ויוגש טקסט מקורי של אחד המשתתפים, שיזכה למשוב אישי וקבוצתי. מטרות הקורס הינה לגלגל את האישי ליצירה, ללמוד את הדמיון ולשחק עם הסיפור, לפתח רגישויות של לשון וקריאה, להנכיח את הקול.

קולוקוויום מחלקתי

33-950-01

יום ג', 14:00

שנתי

קולוקוויום