סטודנטים כותבים

"כתיבה יוצרת – סדנא לכתיבת שירה"

טקסטים מפרי עיטן של אפרת פרידנזון ותמר קיכלי, שנכתבו במסגרת סדנת כתיבת השירה של המחלקה לספרות משווה, תשע"ח, בהנחייתו של אליעז כהן

דורש אותה / אפרת פרידנזון

 (תרגיל השראה מהסביבה)

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דוֹרֵשׁ אוֹתָה,

תָמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּה

מְרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה.

מָה קוֹרֶה? הָלוֹ? אֵיפֹה אַתָּה?

צַבָּר מֶלֶך הַחוּמוּס, אָחִי, מִזְרָחִי טפחות

תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ

מַה? מַה?

עֵינֵי אֱלֹהֶיךָ בָּהּ

מַה? לָמָה אַתָּה עוֹלֶה עַכְשָׁיו לֹא הֵבַנְתִּי

עַד הַיּוֹם אֵין לִי תְּשׁוּבוֹת

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ

הַמַּטָּלוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת!

זֶה הַמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ, זֶה הָיָה מְאוֹד מְבַלְבֵּל

הַנְּסִיעָה הִיא בְּאַחֲרָיוּתְךָ האִישִׁית

אֲבָל הַחֲנִיָּה אֲסוּרָה פָּרַט לְרֶכֶב כִּבּוּי וְהֵצֵלָּה

מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה

וַואלה?

בִּשְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת נִכְשַׁלְתִּי

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ

נָא לְהַקִּישׁ מִסְפָּר ת.ז. בַּעַל תֵּשַׁע סְפָרוֹת

וואלה? חַמְדֻלִילָה

לְשִׁחְרוּר הַדֶּלֶת לֵחַץ עַל הַכַּפְתּוֹר

ילדי / אפרת פרידנזון

 (תרגיל התבוננות בנר, חנוכה תשע"ח)

יַלְּדִי הוּא לְהָבָה קְטַנָּה

סְבִיבוֹ נִקְוְות בְּרֵכַת הַחֲלוֹמוֹת

יֵשׁ לוֹ כִּשָּׁרוֹן חָבוּי אֶחָד

שֶׁמְּהַסֵּס לְהִתְגַּלּוֹת

יַלְדִּי סָגוּר בְּמַעֲרֶכֶת מוּצָקָה

אִם רַק הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ

לְחַמֵּם אוֹתָהּ מְעַט

הָיְתָה רוֹאֶה שֶׁבְּשִׁנּוּי קָטָן

הִיא תַּהֲפֹךְ יוֹתֵר גְּמִישָׁה

אָז הָאוֹר שֶׁלּוֹ יִגְדַּל

וְהוּא יִמְצָא אֶת מְקוֹמוֹ

אוּלַי אֲפִלּוּ הוּא יִרְקֹד

יִזְקֹף אֶת קוֹמָתוֹ

יַלְדִּי רוֹצֶה שֶׁגַּם אֲנִי

אְרְאֶה אוֹתוֹ בָּהִיר

הַיּוֹם הוּא פְּתִיל קָטָן חוֹשֵׁשׁ

מָחָר הוּא יַהֲפֹךְ לְאֵשׁ

הוּא מְבַקֵּשׁ חִבּוּק אוֹהֵב

בַּמִּדָּה שֶׁהוּא צָרִיךְ

יָאִיר לִי וְיִצְחַק

יִשְׁלַח אֵלַיי הִלָּה חַמָּה

וְאֵדִים שֶׁל נֶחָמָה

* / תמר קיכלי

לֹא יָכֹולְתִּי לַעֲמֹד בַּמַּרְאָה

לֹא הָיָה הֶתְחֵל וְלֹא הֶפְסֵק

בְּפָנֶיךָ בְּנִי

כְּמוֹ מִשְׁפָּט אָרֹךְ שֶׁל תְּפִלָּה בַּנְּעִימָה

בְּלִי סִימָנֵי פִּסּוּק

עוֹרְךָ בָּנוּי גַּרְגִּירֵי רִגְעֵי חַיֵּינוּ

מְחֻבָּרִים בּקְּרוּם עֶרְגָּתִי

לִכדֵי מַקְשָׁה אַחַת.

עֵינֵיךָ תְּכוּלוֹת

בָּהֶן אֹפֶק חַיֵּי

וְיָדַעְתִּי בְּדִמְעוֹתַיי

שֶׁאַתָּה וַאֲנִי הַיָּם.

* / תמר קיכלי

לְמִי שֶׁנְּעַקֵּר אֵין עֵץ נָטוּעַ

שׁוֹכֵב אַפְּרַקְדָּן שָׁרְשֵׁי אֲוִיר

גֶּזַע שַכִיב מֵרַע

עֵינָיו עֲצוּמוֹת בָּאֲדָמָה.

כְּשֶׁנְּעֵקָּרְתִי לֹא נִטַּעְתִּי מְחַדֵּשׁ.

הָאֲדָמָה דָּחֲתָה אוֹתִי לְנָע וְנָד

וְאֶת הָאוֹת שֶׁנִּתַּן בִּבְשָׂרוֹ

הוּא הֶעֱבִיר לִי בְּמִרְמָה

אֱלֹהִים לֹא רָאָה לֹא שָׁמַע.

אַתָּה לֹא עֵץ מְאֻשָּׁר אֲנִי יוֹדַעַת

דְּמָעוֹת עָלֶיךָ רִשְׁרְשׁוּ לִבִּי כִּמְעַט

אוֹתוֹ עָנָף שֶׁלֹּא לָמַד הַלֶּקַח

כָּבֵד כִּמְעַט כּוֹרֵעַ עַל הַצַּד.

מְיַחָסִים לְךָ שׁוֹרְשֶׁי נָטוּעַ

וְאַתָּה יוֹדֵעַ וְחָרֶד מֵהַסּוּפָה

אוֹמְרִים לְךָ תָּמִיד נֹועַ תָּנוּעַ

בְּגִּזְעךָ תְּנוּעַת הנְפִילָה.

בְּמַעְגָּל הַגֶּזַע הַפָּצוּעַ

נִגָּלַה סוֹד, דוֹבֵר שְׂפָתָם סְתָרִים

וּפֵתַח הַיָּדִית יוֹדֵעַ

בְּתוֹכֵךָ הוֹד וּמֵיתָרִים.

הַשֶּׁקֶט שֶׁל הָעֵץ – אָמַר הַנַּעַר

הוּא רֶגֶשׁ מְתַקְתֵּק כִּמְעַט.

אָז לָמָּה רַק יָדַעְתָּ צַעַר

וְלָמָּה לֹא הֵאַצְתָּ אַט.

אֲנַחְנוּ נִפָּגֵשׁ בְּשֹׁרָשִׁים

סַהֲרוּרֵי שִׁיטָה נִטְעַם כְּזַיִת

וְאַחֲרֵי שֶׁנְּחַמֵּם אֶת הַשְּׁבָטִים

נִשְׁאֵר בְּלִי עֲנָפִים וּבַיִת.

כִּסְּאוֹת גִּזְעֵינוּ הַכְּרוּתִים

רֹאשֵׁינוּ סוֹבְבוּ פְּעוּרֵי עֵינַיִם

הֵם מְצִיצִים מְרְהִיטִים וּמִדּוֹרוֹת

נֵעכּלִים כְּאֶפֶס וּכְּאֵין.

זוֹ העֵצִית הַנְּטוּעָה

קִרְאוּ עָלִינוּ בִּתְנוּעָה

הוּא שֶׁנָּטַע אֶת יְלָדֵינוּ

עוֹקֵר אֶת הַאֵם מְהַפּוֹעָה.

אָז אַתְּ בְּקֹשִׁי רַחֵם עָלֵינוּ

הַנִּגְזָרִים מֵרֶחֶם הָעוֹלָם.

הַלֹּא לֹא רַק עַל עַצְמֵנוּ,

נִדּוֹנוֹת וּבִקַּשְׁנוּ אֶת קוֹלָם.

הָיִינוּ לְפָנָיו כָּאן בְּזִרְעֵנוּ.

הִכַּרְנוּ בֵּין הַפְרָת וְהַחִידָה.

אַת הוּא שֶׁקָּטַף בְּלִי דַּעַת

וְלֹא אָמַר תּוֹדָה.