מה עושים בוגרינו?

מרצה בכיר ומנהל המגמה לדרמה ולתיאטרון במחלקה לספרות משווה ומלמד גם בחוג לאמנויות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. במאי, שחקן, דרמטורג, חוקר ומנהל אמנותי. בין היתר ביים לאחרונה בתיאטרון הלאומי הבימה את ההצגות "זאקופנה שלי" ו"המודעה", ובתיאטרון מלנקי את "אנה פרנק באמת". יו"ר הוועדה האמנותית של אירועי "ישראדרמה- חשיפה בינלאומית לתיאטרון ישראלי".  מחבר הספר "עולם ללא אשמים- יעקב שבתאי בעקבות ספר הספרים" (הוצאת כרמל, 2021). רועי מספר: "לימודי התואר השלישי במחלקה היו עבורי עונג צרוף. סביבה תומכת, יחס אישי, הנחיה מקצועית שלא יכולתי לבקש טובה ממנה ופרגון אינסופי".

סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה, כתבתה תזה על היבטיים מגדריים ביצירתו של פרנץ קפקא בהנחייתה של פרופ׳ מיכל בן חורין. מלמדת ספרות בבית הספר ״אור תורה״ בירושלים וכתיבת שירה באוניברסיטה העברית. כותבת את הטור ״אומרת שירה״ במוסף ״שבת״ של העיתון מקור ראשון, ועורכת מנחה במסגרת כתב העת ״משיב הרוח״. ערכה כמה ספרי פרוזה וכעת אני מתמקדת בעריכת שירה. כתבה שלושה ספרי שירה שזכו לפרסים. הספר האחרון ״מפחדך בשרי״ (הקיבוץ המאוחד, ריתמוס 2019) זכה בציון לשבח במסגרת הפרס על שם רעיית הנשיא ובפרס יהודה עמיחי לשנה זו. (צילום תמונה: ראומה שרה גבע)

יונתן נזכר בתקופת שהותו באוניברסיטת בר-אילן ואומר כי באותה תקופה הוא נהנה פשוט מ'הלימודים'. "תואר הוא מין ארוחת טעימות ארוכה במיוחד, שבה אתה טועם כמובן מהתחומים שבחרת ללמוד, אבל בוודאי לא רק מהם, שכן שום תחום דעת לא מסתפק בעצמו בלבד, אלא ניזון מתחומים רבים אחרים. וכמו בארוחת טעימות של ממש, אתה נשאר רעב, במובן החיובי ביותר של הביטוי".    הפינה האהובה עליו בקמפוס הייתה הספריה לספרות, "שכל ביקור בה התארך לפחות שעה מעבר למתוכנן. בעתיד אני מקווה להמשיך לעסוק במילים שכתבו אחרים, ואולי, עם קצת אומץ והתמדה, לכתוב מילים משל עצמי. "כצידה לדרך אחרי הלימודים, אני אקח עמי הרבה סופרים נפלאים ויצירות אדירות ותיאוריות משנות תודעה, אבל מעל הכול - את בת זוגי ואשתי לעתיד, נועה, שהכרתי במהלך התואר ובזכותו".