תיאורי הקורסים לשנת תשפ"ה

סמינריון זה מזמין את הלומדות והלומדים להכיר ולחקור את המושג crossover literature, על מופעיו המגוונים ומשמעויותיו השונות – בשדה ספרות הילדים והנוער ומחוצה לו. המושג, שבתחילת שנות האלפיים זוהה עם "תופעת הארי פוטר", מצביע למעשה על סוגה מפתיעה בהיקפה, במורכבותה ובמרכזיותה בתרבות המערב בת זמננו. בסמינריון נתוודע ל crossover literature דרך מופעיו בסוגות ותת-סוגות ספרותיות שונות, בהן: פיקצ'רבוק, רומן, novel-in-verse, שירה וקומיקס. וכן, במדיומים חוץ-ספרותיים כמו הקולנוע. בסמסטר ב', הסטודנטים והסטודנטיות יבחרו, בתיאום עם המרצה, נושאים לעבודת המחקר. 

במסגרת הקורס אנו נתוודע למדיום של הקומיקס ובכלל זה לשפה ולשאלות שהוא מעלה. שאלות שיש –
להן נגיעה במספר תחומים: פרשנות חזותית, ניתוח ספרותי, תורת העיבודים, שאלת הקנון הספרותי,
סוגיות חברתיות ודילמות עכשוויות בתחום הספרות והחינוך. אחרי חטיבת המבוא נתמקד ב מספר מקרי
מבחן, שבהם ישמשו אותנו טקסטים מן העת העתיקה, מימי הביניים ומן הרנסנס ועיבודיהם –
העכשוויים לקומיקס ולמנגה. במסגרת הפרזנטציות הסטודנטים יוכלו לבחור גם יצירות קומיקס
שעוסקות בתקופות ו/או נושאים נוספים

קורס זה מציע מסע מעמיק אל עולמו הדרמטי המרתק של ויליאם שייקספיר דרך בחינה מקרוב של חמישה ממחזותיו הידועים. הסטודנטים ילמדו לנתח את המורכבות הטקסטואלית והרבדים הפרשניים השונים של כל מחזה, תוך דיון בהשלכותיהם על העלאת המחזות על במה והקשר בין שחקנים לקהל. הקורס ישים דגש על פיתוח מיומנויות הניתוח, הפרשנות והכתיבה האקדמית של הסטודנטים ויעודד אותם להציב את יצירתו של שייקספיר במרכז המחקר שלהם בהמשך לימודיהם. בסופו של דבר, הקורס יספק לסטודנטים הבנה עמוקה יותר של האומנות הדרמטית של שייקספיר ותובנות חדשות על המשמעויות הנצחיות של מחזותיו.

האם קיים קשר בין הסופר ויצירתו? מה טיבו? מה הקשר בין הסופר לדמות, וכיצד מתבטא הדבר ביצירה? האם יש הבדל בין סופרת לסופר, ובין מספר שחור למספר לבן? כיצד מבטא הטקסט הספרותי את תהליך יצירתו? נדון בשאלות אלה על ידי קריאה בטקסטים ספרותיים וטקסטים שסופרים כתבו על יצירתם (סרוונטס, ג'יימס, עוז, פואנטס, אוסטר ועוד) בצד מאמרי ביקורת ותיאוריה של אסכולות שונות בחקר הספרות. כן נצפה ונדון בייצוג/ים קולנועיים של כותבי ספרות.

בקורס ייבחנו תופעת הקריאה ומעמדו של הקורא ממגוון פרספקטיבות, והוא ישלב בין עיון תיאורטי לקריאה ביצירות ספרות. נסקור את השינוי שחל במעמדו של הקורא – מן התפיסה הספרותית הטהרנית שבה הקורא הוא הבניה העולה מן הטקסט (הקורא האידאלי) לתפיסות העוסקות בקוראים ממשיים מן הבחינה הפסיכולוגית (הטקסט כאתר לעיבוד תכנים נפשיים), ההיסטורית (הקריאה כמפגש טנטטיבי בין תקופות), המגדרית והאתנית (הקריאה כנגד צפנים דכאניים) והתרבותית בכלל. כן תיבחן תופעת הקריאה כחוויה של השתקעות (immersion) או מעתק (transposition)  לעולם מקביל תוך השוואה לפעילויות אחרות בתרבות העכשווית ובמרחב הווירטואלי (משחקי תפקידים, משחקי מחשב, מציאות מדומה וכו'). בצד עיון בטקסטים ביקורתיים הממוקדים בקוראים ובדמיון הקריאה (איזר, פיש, פרויד, הולנד, פטרלי, יאוס) נקרא יצירות ספרות שהקורא מרכזי בהן כתימה או כעקרון מבני (קאלווינו, שלינק, אנדה). אם יישאר זמן נצפה בקטעים מסרט או שנים הנותנים ביטוי לנושא זה (נערת קריאה, הסיפור שאינו נגמר).

הקורס יעסוק בשאלת הקשר בין ספרות לצילום וביצירות שיש בהם ביטוי לקשר בין התחומים או כאלה המשלבות אותם.

תפיסת הקשר בין ספרות לצילום היא כקשר הממשיך את הדיון עתיק היומין על השיח בין האמנות החזותית לספרות. נתבונן בצילומים מתקופת המצאת הצילום ועד ימינו ונקרא טקסטים ספרותיים של שירה ופרוזה וטקסטים עיוניים מתחום הספרות והצילום. בעזרת חומרים אלה נברר שאלות כגון: כיצד השפיעו המצאת הצילום והתפתחותו על ייצוג המציאות בספרות? כיצד מיוצג הצילום בספרות? כיצד צילומים מספרים סיפורים או נעשים בעקבות סיפורים? כיצד צילום וסיפור או שיר משתלבים ביצירה אחת?

קורס זה יבחן את הקשר המתקיים בתרבות בין טבע לילדים כפי שהוא מיוצג בספרות, באמנות החזותית למיניה (ציור, צילום, קולנוע). נעמוד על המובנים השונים שיש למושגי הילדות והטבע, ההנחות שבבסיס הקשר ביניהם והביטויים שניתנו לו בתרבות – מן הרומנטיקה ועד ימינו. הקורס יתבסס על תיאוריות מתחום תרבות הילד, האקוקריטיציזם (ביקורת סביבתית של ספרות) וה-animal studies (חקר הייצוגים התרבותיים של החיה והגבול שבין האנושי לחייתי). לאחר עיון מקדים בהתפתחות המושג המודרני של הילדות, נעיין בטקסטים ספרותיים מן הרומנטיקה (רוסו, וורדסוורת') סיפורת המאה ה-19 (שרלוט ואמילי ברונטה, ספריו של לואיס קרול)  וספרות לילדים ולמבוגרים מן המאה העשרים והעשרים ואחת (ביאליק, נבוקוב, מוריס סנדק, ספרים מאוירים ומצולמים עולמיים וישראליים). הקריאה בטקסטים תלווה בהתבוננות וניתוח משווה של דימויים ויזואליים של ילדות כטבע ובטבע: בציור – החל מן המאה השמונה-עשרה, בצילום – מאמצע המאה התשע-עשרה ועד ימינו ובקולנוע של המאה העשרים והעשרים ואחת. אגב התנועה בין המדיומים השונים נברר את אופני הזיקה בין ילדות לטבע ואת הגבולות המשתנים שבין הטבע לתרבות כפי שהם מתבטאים בתפיסה המשתנה של הילדות.

מהו היפה? מיהו היוצר הגאון? מהי האמנות? מטרת הקורס היא לעיין בתיאוריות מרכזיות של פילוסופיית האסתטיקה המודרנית הגרמנית מן המאה ה18 ועד למאה ה20, ולהדגים כיצד הן מהוות מקור לתיאוריות ספרותיות, לזרמים תרבותיים ולז'אנרים ספרותיים. במהלך ההרצאות נברר את שאלות אסתטיות מרכזיות בהקשרן הספרותי: מהותו של היופי; האמנות כמדיום להופעת היופי; טבעו של האובייקט האסתטי; התהליכים התודעתיים של השיפוט האסתטי; אמנות ומדע; אמנות ומוסר; אמנות כגאולה מסבל; אמנות לשם אמנות; הגאון האסתטי; הממשות של מעשה האמנות.

מהו הבודהיזם? מהי הנירוונה? מיהו הבודהא? כיצד התגבש זרם הזן-בודהיזם בסין וביפן? הקורס יציג את ההגות, הספרות, הדת והתרבות של הבודהיזם, שבבסיסו תורת "ארבעת האמיתות הנאצלות" לסילוק הסבל. תוצג בהרחבה דמותו של מייסד הבודהיזם, גאוטמה סידהארתא או "הבודהא", שחייו מהווים אידיאל של השגת הארה, חמלה וחכמה נצחית.  במהלך ההרצאות נסקור את גלגוליה ההיסטוריים והרעיוניים של תורת הבודהיזם, בביטוייה המגוונים בשירה ובפילוסופיה הבודהיסטית. נציג את שלביה העיקריים של התפתחות הבודהיזם כמסורת של מדיטציה: צמיחת הבודהיזם הקדום בצפון הודו, פיצול הבודהיזם לשלושת הזרמים הגדולים במזרח אסיה, כניסת הבודהיזם לסין, ולבסוף התגבשות זרמי הסוטו-זן והרינזאי-זן ביפן. במהלך ההרצאות תערך השוואה בין-תרבותית לרוחניות, דבקות ומיסטיקה בחסידות הבעש"ט.

בקורס זה נלמד את התפתחותה של תורת הספרות, את הזרמים השונים ואת ההשפעה שלכל אחד מאלה הייתה על התפתחותם של כלים מתודולוגיים. הקורס מיועד לסטודנטים לתארים מתקדמים והינו תחנת חובה למי שנכנס למסלול לקראת כתיבת תיזה או דיסרטציה. במשך השנה נציג כל אחת מן האסכולות והסטודנטים יתבקשו ליישם את העקרונות הפרשניים של כל זרם על טקסט לבחירתם.

הקורס עוסק ביצירתו של פרנץ קפקא (1883-1924), סופר צ'כי ממוצא יהודי, מגדולי הסופרים בגרמנית. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לדיון בטקסטים מאת קפקא ממגוון ז'אנרים (ספרותיים וביוגרפיים). חלקו השני של הקורס יוקדש להכרת טקסטים מרכזיים בביקורת ובפרשנות קפקא. 

הסדנה תעמיק  בארגז הכלים של סופר. נבדוק יחד דרכי סיפור וסוגי מספרים, וכיצד נבנית דמות: אילו מאפיינים שלה מוצגים ובאיזה אופן, ומה תועלתו של כל אחד מן האופנים. בעזרת טקסטים נבחרים מספרות העולם נלמד משיטותיהם של יוצרים גדולים לגולל את סיפוריהם. נבדוק איך יכולים הכלים ששימשו אותם לעזור גם למשתתפי הסדנה בסיפורים שיכתבו במהלכה.

התיאטרון הישראלי דהיום הוא זירת פעילות אינטנסיבית (שלא לומר, אינפלציונית) ורבת-פנים. אולם, לא תמיד היו כך פני הדברים. יהודים, בשונה מבני עמים ותרבויות אחרים, הדירו רגליהם מפעילות תיאטרונית במשך מאות בשנים, והחלו לעסוק בה בהתמדה רק בשלהי המאה ה 19. במהלך הלימוד, נתחקה אחר ההיסטוריה הקצרה (יחסית) הזו ולאחר מכן, לשרטט את קלסתר פניו של התיאטרון הישראלי, תוך השוואה עם המקובל במקומות אחרים. בין היתר, נעמוד על יחסה האמביוולנטי של היהדות לעצם העיסוק בתיאטרון, מאפיינים בולטים של הרפרטואר המוצג בעולם ובמקומותינו (המגמה הרווחת של עיבוד יצירות ספרותיות לבמה, התעצמות 'הקול הנשי' בשנים האחרונות), המחזאים הבולטים ועוד. הלימוד יתבסס על הרצאות פרונטאליות, דיונים בכיתה, צפייה בקטעי וידאו, ביקור מאורגן בהצגות תיאטרון ומפגש עם אמנים ואישים בולטים בתחומי העשייה התיאטרונית בארץ.

סילבוס הקורס

"המחזה הוא הדבר", הצהיר המלט. ואכן, רוב מוחלט של הצגות תיאטרון נשען על חומר גלם קודם, בדמות מחזה. הסדנה מבקשת להתחקות בקצרה אחר שלביו השונים של תהליך העבודה בתיאטרון, במעבר מטקסט כתוב ("מחזה") לביצוע בימתי מלא ("הצגה").  בסיום הקורס יזכו הסטודנטים: 1. להכיר מושגי יסוד בעולם הדרמה והתיאטרון, בדגש על תחום ניתוח המחזות לזהות את  פוטנציאל הבימתי של טקסטים דרמטיים 2. להתוודע לכמה מפסגות הקאנון הדרמטי העולמי והישראלי 3. לפתח חשיבה יצירתית, ספונטניות, מיומנויות חברתיות וחוש ביקורת ביחס לכתיבה דרמטית וביצועים תיאטרוניים 4. להתנסות באופן חוויתי בתהליך העבודה בתיאטרון, ושימוש אפשרי בכלים תיאטרוניים לצרכי עבודתם בדיסציפלינות אחרות. הקורס  יתחקה אחר תהליך העבודה, ההופך מחזה כתוב למופע תיאטרוני. במהלכו ייסקרו המאפיינים והדרישות הייחודיים של כתיבה לתיאטרון (בשונה מפרוזה ומשירה), מרכיבי השפה התיאטרונית, התחבולות הנקוטות בידי  מחזאים על מנת "לברוא עולם" עלי בימות, מושגי הפעולה הדרמטית והקונפליקט הדרמטי, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט, לצד תרומתם של היוצרים השונים, השותפים למעשה המרכבה של 'הצגת תיאטרון'.

סילבוס הקורס

הקורס יסקור את הצורות הדרמטיות והתיאטרוניות העיקריות שהתפתחו בעולם המערבי, מראשית התיאטרון המערבי ביוון העתיקה ועד למחצית השנייה של המאה העשרים.

נבחן את הזיקה שבין הז'אנרים הדרמטיים שהתפתחו בתקופות שונות לבין תפיסות העולם המכוננות ומאפייני המופע בכל עת. הקורס יתמקד בלימודם של מספר מחזות, שיהוו מקרי מבחן דרכם ניתן לעמוד על המאפיינים הסגנוניים השונים של הזרמים והתקופות שיילמדו. ניגש אל הטקסט הדרמטי ונבחן את הקשריו ההיסטוריים, כמו גם את מנגנוניו הדרמטיים ואת רכיביו התיאטרוניים.

סילבוס הקורס

כל מפגש ייוחד לנושא מעולם הכתיבה היוצרת בתחום השירה, בדגש על חוויה והתנסות סדנאית בכתיבה, וכן אסיף ומשוב על מה שנכתב במהלך המפגש. הכתיבה תיעשה לרוב בז'אנר חופשי בתוך תחומה הרחב של השירה, ובמהלך המפגשים יודגמו גם תתי-ז'אנרים ספציפיים (כמו: סונטה, הייקו, "מרובעים", פיוט, מדרש-חדש ועוד). בכל מפגש ישולבו טקסטים מן השירה העולמית והעברית לדורותיהם (מהתקופה הקלאסית ועד ימינו), אם כמקורות-השראה ואם כטריגרים לתרגילי-הכתיבה עצמם.

בקורס הנוכחי הדיון יתמקד סביב הבעיות האתיות הקשורות למעמד הנשים במלחמה. יעלו לדיון נושאים כמו:  הנשים כלוחמות, הנשים כקרבנות המלחמה, הנשים כאובייקט או "נשק" מיני בעת המלחמה.

הדיון יתפתח סביב שתי יצירות, אחת מן התיאטרון היווני ואחת מן התיאטרון היווני.

הקבה לאוריפידס

אמא קוראג' לברטולד ברכט. 

מלבד יצירות אלו, יובאו עוד דוגמאות ממורשת התיאטרון ומן הקולנוע.

אשר למרכיב התיאורטי: מלבד הספרות המחקרית המוקדשת ליצירות הנידונות, נקדיש מקום מיוחד לפואטיקה של אריסטו מחד, ולכתביו התיאורטיים של ברכט מאידך, ונדון גם בתיאוריה הפמיניסטית הקשורה לתיאטרון. 

סילבוס הקורס

הקורס מבקש לברר את מערכת הקשרים העדינה שבין הקבלה, תורת הסוד היהודית, והכתיבה הספרותית וכן לחשוף את נוכחות הקבלה בטקסטים ספרותיים מודרניים. במהלך ההרצאות תועמד הקבלה ביחס ליצירות ספרותיות מודרניות במספר נקודות מבט: כתשתית-עומק מיסטית של טקסטים בשירה ובפרוזה; כמודל של ביקורת ספרותית ולשונית; כנקודת-תצפית פרשנית לקריאה קבלית בטקסטים ספרותיים. מאידך, נברר את הממדים הספרותיים והפואטיים של כתבי המקובלים, שבבסיסם תורת הלשון המיסטית של "ספר יצירה".

הקורס בוחן כיצד מצליחה הסיפורת "לקרוא מחשבות" ולבטא רבדים שונים של התודעה (מודעים ולא מודעים, מילוליים ולא מילוליים), וכיצד מתבטא הדבר בלשון ובמרקם של הטקסט, ביחס בין הדמות והמספר ובשילוב בין מציאות חיצונית ופנימית. במקביל לקריאת מבחר טקסטים מן המאה ה-19 וה-20 (ביכנר, דוסטויבסקי, מוסיל, קפקא, ג'ויס, וולף, ולאס ואחרים), נדון ביחסי הגומלין שבין הספרות והפסיכולוגיה, כפי שהם באים לביטוי בניסיונם של שני התחומים להבין ולייצג את העולם הפנימי.

בקורס ייבחנו היחסים בין הספרות לפסיכואנליזה. באמצעות קריאה במספר מאמרים מייצגים שבהם נידונו יצירות ספרות, סופרים או מעשה היצירה (פרויד, ג'ונס, בונפרט, פלמן, ברמן, מרקוס אייפרמן ואחרים) ובטקסטים הסיפוריים שעליהם הם נסובים, נבחן כיצד שאלו הדיסציפלינות זו מזו ומה היו יחסי הכוחות ביניהן, נחקור את המצע המשותף למחקר הפסיכואנליטי-ספרותי וכיצד הפך מורכב עם השנים ונברר כיצד השפיע השיח הבינתחומי על דרכי הפרשנות וההבנה מהו סיפור, מהו טקסט ומהי פרשנות. מבחינת מהלך הקורס, הקורס יעקוב אחר ההתפתחות שחלה ביחסים בין הספרות והפסיכואנליזה – מן הגישה המתמקדת במחבר ובמערך הנפשי שלו כפי שהוא בא לביטוי ישיר לטקסט אל הגישה בשבילה הספרות והפסיכואנליזה שניהם שדות הרמנויטיים המקיימים יחסי גומלין שוויוניים.

הקורס הוא עיון יסודי בז'אנר רומן החניכה כביטוי של תפיסת הזהות והעצמיות, של הבדלי המגדר ותפיסתם התרבותית – תוך חקירת השינויים שחלו בהם. הקורס יסקור מספר תחנות בהתפתחותו של ה-Bildungsroman שהוא רומאן העיצוב או החונכות. הקורס יעמוד על התפיסות השונות של העצמיות והתפתחות הזהות ביחס למשפחה ולחברה, כפי שהם משתקפים בז'אנר מרתק זה ובגלגוליו מן המאה ה-18 ועד ימינו מן הפרספקטיבה הפסיכו-תרבותית של תפיסת האני והאישיות נקרא מספר רומאנים המציעים גרסאות שונות של תהליך החניכה, נעמוד על מקומו של המושג בתפיסת הנאורות ונלמד על המשבר שחל בו במאה ה-20. דגש מיוחד יושם בקורס על רומן החונכות הנשי והביטוי שניתן בו לכינון האישה כסובייקט. במהלך השנה נצפה בגרסאות קולנועיות לכמה מהרומנים שיילמדו בקורס.

In this course, we will explore the rich tradition of religious poetry in England during the late 16th and early 17th centuries, focusing on the works of prominent poets such as John Donne, George Herbert, Robert Southwell, and Henry Vaughan. We will delve into the theological context that shaped these poetic expressions of faith, examining the influence of various religious currents, from the established Church of England to the growing Puritan movement, and the Catholic underground. The course will also investigate the rhetorical strategies employed by these poets, tracing the influence of the Humanist tradition and its classical roots on their writing, and considering the vital role that poetry played in religious devotion and contemplation during this period. Through close readings, critical analysis, and engaging discussions, students will gain a deep appreciation for the diversity and complexity of religious thought and experience in Renaissance England, as reflected in the enduring beauty and power of its devotional poetry.

In this course, we will explore the rich tradition of religious poetry in England during the late 16th and early 17th centuries, focusing on the works of prominent poets such as John Donne, George Herbert, Robert Southwell, and Henry Vaughan. We will delve into the theological context that shaped these poetic expressions of faith, examining the influence of various religious currents, from the established Church of England to the growing Puritan movement, and the Catholic underground. The course will also investigate the rhetorical strategies employed by these poets, tracing the influence of the Humanist tradition and its classical roots on their writing, and considering the vital role that poetry played in religious devotion and contemplation during this period. Through close readings, critical analysis, and engaging discussions, students will gain a deep appreciation for the diversity and complexity of religious thought and experience in Renaissance England, as reflected in the enduring beauty and power of its devotional poetry.

איך כותבים טבע? והאם ספרות יכולה להיות אקולוגית? בקורס זה נחקור יחד את הקשרים המסועפים בין הספרות לבין הטבע והסביבה. נקרא יצירות ספרות העוסקות בנושאים סביבתיים לצד כתיבה תיאורטית בתחום האקוקריטיסיזם ומדעי הרוח האקולוגיים, ונבחן את האופנים שבהם הספרות מתמודדת עם סוגיות סביבתיות ופותחת אופקים חדשים לדמיון ולמחשבה בהקשרים אקולוגיים. נבדוק האם הספרות, באמצעות הכלים הלשוניים, הצורניים והאסתטיים היחודיים לה, יכולה לאפשר לנו הבנה מחודשת של הטבע ושל יחסינו איתו, ובאילו מקרים הספרות, ככלי אנושי הנטוע בשפה ובמחשבה האנושית, יכולה לפרוץ את גבולות האנושי ולפתוח צוהר אל צורות חיים אחרות. נעסוק בין השאר בייצוגי טבע ובעלי חיים, בשאלות הנוגעות להיררכיות וליחסי הכוחות בין האדם לסביבה הלא-אנושית, ובכתיבה ספרותית על סוגיות סביבתיות בוערות דוגמת זיהום ופסולת, הכחדה המונית ומשבר האקלים.

נוסטלגיה תוארה במחקר כאחת התופעות המאפיינות את העידן המודרני. אך מה בין תופעה שנדמית לנו כאישית מאוד – געגוע אל העבר הפרטי שלנו –לבין תופעות תרבותיות רחבות, של געגוע קולקטיבי לתקופה אחרת? ומהם הגורמים התרבותיים – המקומיים והגלובאליים – לצמיחתם של זרמים נוסטלגיים בתרבות? בקורס נלמד יצירות מתחומי הספרות, הקולנוע והאמנות הויזואלית שהנוסטלגיה משחקת בהן תפקיד מרכזי, ולצידן נלמד תיאוריות מרכזיות המנסות להסביר את תופעת הנוסטלגיה בהקשרה התרבותי. נבחן גורמים תרבותיים שונים המהווים רקע לכתיבתן של יצירות נוסטלגיות, דוג מת גלות והגירה, שינויים פוליטיים, גלובליזציה והאצה טכנולוגית, ונתנסה בזיהוי וניתוח תופעות נוסטלגיות עכשוויות בעולם התרבותי הסובב אותנו/

הקורס יסקור את הספרות האפרו-אמריקאית מהמאה ה-19 ועד סוף המאה ה-20, החל מנרטיבים של עבדות, דרך הרנסאנס של הארלם ותנועת האמנות השחורה ועד לפריחת הכתיבה הנשית של סוף המאה ה-20. נקרא יחד יצירות של סופרים ומשוררים בולטים מהקאנון האפרו-אמריקאי ונלמד על ההיסטוריה הספרותית והתרבותית של ספרות זו. נתוודע לאופן בו בוחנות יצירות אלה סוגיות של גזע, זהות, אפליה, אהבה ומשפחה בהקשר האמריקאי. נעמוד על הקשרים המרתקים המתקיימים בין הספרות הכתובה לבין מסורות ורנקולריות ומוזיקליות.

הקורס יסקור ייצוגים ספרותיים וקולנועיים של העיר ושל החוויה האורבנית. נבחן את החיים בעיר מנקודת מבט רב-תחומית, ונדון ביצירות העוסקות בערים שונות ברחבי העולם – דבלין, לונדון, ניו-יורק, פריז, טוקיו, קהיר, פראג, ועוד. נקרא כתבים תיאורטיים מרכזיים על סוגיות יסוד בחיים העירוניים ובספרות העירונית, ונחשוב יחד איתם על ייצוגי הערים ביצירות הנלמדות. בין הסוגיות שבהן נעסוק: הקשרים בין ספרות לאדריכלות, גבולות חברתיים בעיר וייצוגם האמנותי, היחסים בין שפה ומרחב, מגעים בין תרבויות בעיר, פרספקטיבה ונקודת מבט, מיפוי ספרותי, הקשר בין המרחב העירוני להשראה וליצירה, ועוד.

הקורס עוסק במחזות של יוצרים ויוצרות בגרמניה. הקריאה במחזות והצפייה בהם מבקשת לעמוד על ייצוגים אסתטיים ואופני התמודדות של היוצרים עם סוגיות תרבותיות, מיתיות ואתיות החל מהמאה ה19 ועד ימינו. נתייחס ליצירות פרי עטם של גיתה, קלייסט, ברכט, הנדקה וכן מחזאות עכשווית.

הקורס עוסק בעולמן של סופרות כותבות גרמנית החל מהמאה העשרים. הוא מאפשר להתבונן בדילמות התרבותיות, הלשוניות וההיסטוריות הבאות לידי ביטוי בטקסטים פרי עטן ועל תרומתן ליצירה של נשים בתקופות של משבר, בהתמודדות עם אלימות, דיכוי וסבל, והכרח להגדרה עצמית. 

הקורס יסקור את תולדות הקומדיה בצרפת, מימי הביניים ועד המאה ה 18 )ובכלל דיון מיוחד יוקדש
למחזאים שהם עמודי הקומדיה הצרפתית, תוך כדי ניתוח של יצירותיהם הבולטות.
רוב הקורס יעסוק ביצירות התיאטרון אבל מספר הרצאות יוקדש להשפעת התיאטרון על הקולנוע הקומי
במאה ה 20 )עיבוד מחזות לקולנוע; גלגול מוטיבים וסיטואציות קומיים ביצירות קולנועיות

הקורס מחולק לפי תקופות ומחברים.
תנועות ומחזאים אשר יידונו: הפארסה של ימי הביניים, מולייר, דידרו, מריבו, בומרשה.

סילבוס הקורס

הקורס יסקור את תולדות הקומדיה בצרפת, מן המאה ה 19 ועד המאה ה 21 . דיון מיוחד יוקדש למחזאים
שהם עמודי הקומדיה הצרפתית, תוך כדי ניתוח של יצירותיהם הבולטות.
רוב הקורס יעסוק ביצירות התיאטרון אבל מספר הרצאות יוקדש להשפעת התיאטרון על הקולנוע הקומי
עיבוד מחזות לקולנוע; גלגול מוטיבים וסיטואציות קומיים ביצירות קולנועיות

הקורס מחולק לפי תקופות ומחברים.
הקומדיה הרומנטית, תיאטרון ה"בולוואר" )לביש, קורטלין, פיידו(, תיאטרון האבסורד )יונסקו(, מחזאים
יהודיים, יסמינה רזה ועוד. יצירות קולנוע מ-אריק רומר, פרנסואה טריפו, אריאן מנושקין, ז'ראר אורי,
פרנסיס וובר, ועוד

סילבוס הקורס

מהו הבודהיזם? מהי הנירוונה? מיהו הבודהא? כיצד התגבש זרם הזן-בודהיזם בסין וביפן? הקורס יציג את ההגות, הספרות, הדת והתרבות של הבודהיזם, שבבסיסו תורת "ארבעת האמיתות הנאצלות" לסילוק הסבל. תוצג בהרחבה דמותו של מייסד הבודהיזם, גאוטמה סידהארתא או "הבודהא", שחייו מהווים אידיאל של השגת הארה, חמלה וחכמה נצחית.  במהלך ההרצאות נסקור את גלגוליה ההיסטוריים והרעיוניים של תורת הבודהיזם, בביטוייה המגוונים בשירה ובפילוסופיה הבודהיסטית. נציג את שלביה העיקריים של התפתחות הבודהיזם כמסורת של מדיטציה: צמיחת הבודהיזם הקדום בצפון הודו, פיצול הבודהיזם לשלושת הזרמים הגדולים במזרח אסיה, כניסת הבודהיזם לסין, ולבסוף התגבשות זרמי הסוטו-זן והרינזאי-זן ביפן. במהלך ההרצאות תערך השוואה בין-תרבותית לרוחניות, דבקות ומיסטיקה בחסידות הבעש"ט.

לרשות הסופר והקולנוען עומדות דרכי מבע שונות. האם יש יתרון לאחת על האחרת? על ידי השוואה בין הסיפור הכתוב לעיבוד הקולנועי שניתן לו ייבחנו דרכי המבע השונות, כל אחת וייחודה.

גם כשמשתדל העיבוד להיות נאמן למקור, לא ניתן לעשות זאת באופן מלא, אבל בידי הקולנוען יש חלופות שיכולות לפצות על המגבלות שבהעברה, ויש שהן מוסיפות כוח שלא היה קיים במקור, ובדיקה פרטנית תוכל להבהיר זאת. מתי נאלץ התסריטאי לשנות מקור מהולל? ואלו פתרונות הוא בוחר? ומעבר לבסיס הזה, אילו כלים נוספים עומדים לרשות הבמאי כדי להוסיף נפח וחיוניות למילים הכתובות?

הקורס מוקדש לחקירת הזיקות בין ספרות למוזיקה. היחסים בין האמנויות והשיחה בין משוררים למוזיקאים משתקפים במגוון טקסטים החל מהתקופה הקלאסית, מגיעים לשיא בתקופה הרומנטית והחל מהמאה ה20 מעוגנים בתחום מחקר עצמאי ומתפתח. בחלקו הראשון של הקורס נקרא ונאזין למבחר יצירות מארצות/שפות שונות ובחלק השני נתרכז ביצירות שנכתבו בישראל.

מר יובל שמעוני

יום ד' ,14:00

שנתי 

סדנה

כל מפגש ייוחד לנושא מעולם הכתיבה היוצרת בתחום השירה, בדגש על חוויה והתנסות סדנאית בכתיבה, וכן אסיף ומשוב על מה שנכתב במהלך המפגש. הכתיבה תיעשה לרוב בז'אנר חופשי בתוך תחומה הרחב של השירה, ובמהלך המפגשים יודגמו גם תתי-ז'אנרים ספציפיים (כמו: סונטה, הייקו, "מרובעים", פיוט, מדרש-חדש ועוד). בכל מפגש ישולבו טקסטים מן השירה העולמית והעברית לדורותיהם (מהתקופה הקלאסית ועד ימינו), אם כמקורות-השראה ואם כטריגרים לתרגילי-הכתיבה עצמם.

הקורס מציע כלים להבנת מנגנון הכתיבה הדרמטית, מתוך חוויה אישית, וחומרים ביוגרפים ואוטוביוגרפיים. להתנסות בכתיבה דרמטית (דיאלוגים ומונולוגים), והבאתם לבמה בצורת קריאה מבוימת או הצגה מלאה. במידה והקורס ייערך פנים אל מול פנים נגיע עד לבימוי הסצינות. במידה והקורס, מתוך אילוצים שאינם תלויים בנו (קורונה וכו'), יערך בזום – נתרכז יותר בכתיבה ונגיע עד לקריאה מבוימת.בין מטרות הקורס: לכוון את נקודת המבט של הסטודנטים להתבוננות חברתית-סוציולוגית, הנשענת  (מבחינה פילוסופית) על תורתו של מרטין בובר ועל יכולתו של האדם להיות אמפתי כלפי האח (בניגוד ל'סימפטי' – שזו נקודת מבט מנותקת); להתנסות בטכניקות שונות של כתיבה ומשחק, בכדי להעשיר את 'ארגז הכלים', ולבחון את העוצמות של כל אחד. לחבר את הסטודנטים אל כוחות-היצירה שלהם-עצמם, מתוך הקשבה לעולם החיצוני והפנימי שלהם, כמו גם של הסובבים אותם.

הקורס מדגים את האופן שבו חומרי-גלם מקראיים עשויים לשמש את היצירה הדרמטית והתיאטרונית.  במסגרתו ייבחנו חומרים מקראיים כיצירות ספרותיות, לצד מחזות, סרטים ויצירות אמנות נוספות שנוצרו בהשראת המקרא. הדיון יתמקד בשאלות של נאמנות למקור וחריגה ממנו ("הישנות ושינוי"), "עיבוד" ו "איבוד לדעת" ומעקב אחר היחס המשתנה למקור התנכ"י במרוצת הדורות. ללימוד נלווה גם צד מעשי, במסגרתו יבטאו המשתתפים את תובנותיהם על הטקסט המקראי באמצעות כלי המבע  התיאטרוני (כמו דיאלוג, תנועה, פעולה וקול).

הקורס יתחקה אחר תהליך העבודה, ההופך מחזה כתוב למופע תיאטרוני. במהלכו ייסקרו המאפיינים והדרישות הייחודיים של כתיבה לתיאטרון (בשונה מפרוזה ומשירה), התחבולות הנקוטות בידי מחזאים על מנת "לברוא עולם" עלי בימות, מושגי הפעולה הדרמטית והקונפליקט הדרמטי, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט, לצד תרומתם של היוצרים השונים, השותפים למעשה המרכבה של 'הצגת תיאטרון'. הלימוד ייעשה באמצעות קריאה משותפת, שהויה ודקדקנית, של מחזות מן הקאנון הדרמטי הקלאסי והמודרני, ובראשם "אדיפוס המלך" לסופוקלס ו "האב" של  סטרינדברג. בסיום הקורס, יזכו הסטודנטים: 1. להכיר מקרוב את טכניקת הכתיבה הדרמטית ודפוסיה האופיינים 2. להתוודע לאמצעי המבע הדרמטיים ליצירת קונפליקט, אפיון דמויות, פיתוח עלילה ויצירת האפקט המבוקש על הקורא / צופה 3. שכלל את יכולת הקריאה של מחזות, המיועדים להצגה בימתית, ולהפיק הנאה מרובה יותר מכך ומן הביקור בתיאטרון. הקורס מאפשר קריאה צמודה של לפחות שני מחזות קאנוניים, למן רשימת הנפשות הפועלות שבפתחם (תוך עמידה על הפוטנציאל הדרמטי המתגלה כבר בשלב זה) ועד לאקורד הסיום ובירור החוויה הנוצרת אצל הנמען (הרמוניה? דיסהרמוניה?).

במסגרת קורס זה נתוודע לתופעה ספרותית פופולארית: כתיבה מחודשת של מעשיות קלאסיות. נבחן מקרוב דוגמאות אחדות  – אילו שינויים הוכנסו במעשיות? האם השינויים הללו משנים את משמעותה של היצירה? האם ניתן לזהות מגמה או מגמות קונקרטיות בגרסאות החדשות? אנו נתמקד במיוחד בשינויים שחלים במעשיות בעקבות השפעת הפמניזמ(ים). שאלות נוספות שנבחן: האם נכון להגדיר יצירות אלו כ"גרסאות", או שמא מדובר ביצירות עצמאיות המקיימות קשרים אינטרטקסטואליים עם טקסטים שקדמו להן בזמן? האם הכתיבה המחודשת היא בבחינת מעשה אמנות או בבחינת מעשה פרשנות?