תיאורי הקורסים לשנת תשפ"ג

תיאורי קורסים לשנת תשפ"ג -המחלקה לספרות משווה

[הקורסים מסודרים לפי סדר הימים בשבוע]

שם הקורס

פרטי הקורס

תיאור הקורס

החיים כסיפור 

33-097-01

ד"ר אילה עמיר

מתוקשב מלא 

שנתי 

בקורס תוצג תורת הסיפור, כפי שהתגבשה בשיח על ספרות מן המאה הרביעית לפנה"ס דרך הסטרוקטורליזם והמחקרים הנרטולוגיים של שנות השישים והשבעים ועד ימינו. ייבדקו הנחות היסוד שלה והקשר שלה לחקר מערכות התרבות בכלל. בתוך כך יעסוק הקורס בשאלות כגון: מהו סיפור? אלו סוגי קשרים יש בו? אילו מבני זמן? מי מספר אותו וכיצד? מי רואה אותו? כיצד הוא מעצב מרחב? כיצד הוא מעביר דיבור, מחשבה ורגש? מהן עמדותיו הגלויות והסמויות? אילו סוגי סיפורים יש, ואילו צרכים הם משרתים? כיצד מושפע טקסט סיפורי מן הקונטקסט ההיסטורי שלו? אלה גלגולים עבר מושג הסיפור, או הנרטיב, בעשורים האחרונים? כל אלה ייבדקו תחילה בטקסטים סיפוריים במובהק, ואחר כך בטקסטים לא בדיוניים מתחומי ידע אחרים (היסטוריה, פסיכולוגיה, משפט), שהנרטיב מובלע בהם או פועל באופן סמוי. כן ניגע בשיעור בחקר הנרטיב בקולנוע.

תולדות הספרות

33-299-01  (ה)

33-299-02 (ת)

ד"ר ענת ברייר קופלוביץ

יום א', 10:00

שנתי,

קורס חובה שנה א'

שיעור + תרגיל

קורס זה מורכב משני חלקים: הרצאה ותרגיל פרונטאליים שבועיים שילוו בסדרת תרגילים מתוקשבים. בהרצאות ובתרגילים הפרונטאליים נעקוב אחר התפתחות הספרות המערבית, מן העת העתיקה ועד ספרות המאה ה-20 תוך שאנו מדגימים מטקסטים שונים. בתרגילים המתוקשבים נדגים התפתחויות אלו באופן ממוקד על ידי קריאת כתבים נבחרים מן הקנון הספרותי. מן היוצרים המרכזיים שנכיר: הומרוס, אובידיוס, ורגיליוס, כרטיאן דה טרואה, פטררקה, בוקצ'ו, שיקספיר, ראסין, מונטסקייה, וולטר, בודליר, ג'ין אוסטין, וורגי'ניה וולף.

מבראשית לבראשיתיות: 

על גלגולי תמות מספר בראשית בספרות המערבית 

33-253-01 (ה)

33-2530-01 (ס)

ד"ר ענת ברייר קופלוביץ

יום א', 12:00

שנתי

הרצאה+סמינריון 

התנ"ך הינו טקסט מכונן בספרות המערבית. משוררים וסופרים שונים כתבו טקסטים המבוססים על סיפורי התנ"ך בואריאציות שונות.  הקורס יתמקד בתימות מרכזיות בסיפורי המקרא בספר בראשית ובגלגוליהן השונים בספרות המערבית החל מן המאה ה-17. בין התימות בהן יעסוק הקורס: בריאת העולם, אדם וחוה, קין והבל ועקידת יצחק. הטקסטים בהם נעסוק יהיו מתחום הפרוזה והשירה.

בין גברים לנשים בספרות הרוסית

33-381-01

פרופ' רינה לפידוס 

יום א', 12:00

סמ"א 

הרצאה 

חקר המגדר בתרבות הרוסית מגלה תפיסות וגישות חדשות שאינן ידועות ואינן מקובלות במערב. הקורס יפתח פתח לתפיסת סוגיות המגדר בעולם התרבותי והחברתי הרוסי. במגדר בתרבות הרוסית אפשר לראות יחסים אמביוולנטיים בין גברים לנשים, כאשר משקל הרגשות השליליים (כגון קנאה, שנאה, נקמנות, תחרות, רצון להשפיל, כך על פי לב טולסטוי) הוא לא פחות ואולי אף רב יותר לעומת הרגשות החיוביים כגון אהבה וחיבה. הקורס מגלה את הסיבות התרבותיות, החברתיות, והפסיכולוגיות לתופעה זאת. מערכת יחסי גומלין בין גברים לנשים בתרבות הרוסית איננה מקשה אחת ויש בה היבטים שונים וסתירות פנימיות. ישנו פער גדול בהסתכלות הגברים בנשים לעומת הסתכלות הנשים בגברים. בקורס תוצגנה גם ההשקפה הגברית וגם ההשקפה הנשית בבני המין השני.

אנטישמיות ביצירות ספרותיות ובאגדות אירופאיות 

33-199-01

פרופ' רינה לפידוס 

יום א', 14:00

סמ"א 

הרצאה 

הקורס יעסוק ביצירות ספרות ואגדות עם אירופאיות הכוללות מסרים אנטישמיים. מגוון המסרים האלה רחב וכולל סמלים יהודיים, התייחסויות למבנה גופו של היהודי, הנתונים הפיזיולוגיים שלו, דיבורו, דרך החשיבה שלו, סוגי המזון שהוא אוכל, עיסוקו, מהותו, כישוריו – שכולם שונים מאלה של הלא-יהודיים וכולם רעים ונפסדים, כפי שהספרות האנטישמית מתארת אותם, תוך דה-הומניזציה ודמוניזציה של היהודי. המסרים האנטישמיים האלה משוקעים ביצירות ספרות ובאגדות עממיות רבות ומונחים בתשתית התרבות האירופאית. ללא הבנה נכונה של המסרים האלה אין אפשר להבין נכונה את תרבות אירופה וספרותיה.

תרבויות של זיכרון: ישראל וגרמניה לאחר השואה

33-404-01(ה)

33-4040-01 (ס)

פרופ' מיכל

בן- חורין

א', 14:00

שנתי

הרצאה + סמינריון

הקורס בוחן מקבץ סוגיות הנוגעות לתרבויות הזיכרון ולשאלות של עדות ותיעוד בגרמניה ובישראל לאחר השואה. במסגרת השיעורים נעסוק בהיבטים שונים של השיח התרבותי הנגזר ומוסיף להגיב על הקטסטרופה של מלחמת העולם השנייה, תוך בדיקה של נקודות ממשק, דמיון והבדל, ויחסי-הגומלין, באשר הם קיימים, בין המרחבים הגרמני והישראלי ובין המדיומים השונים של הייצוג (פואטי, ויזואלי, מוסיקלי, קולנועי). נדון במגוון שאלות הנוגעות לתחומי ידע שונים כגון: הקונפליקט הבין-דורי, התמודדות עם טראומה, שיח מולדת וגלות, שאלת המסורת ואופן ההתכתבות עמה.

רומנטיקה ותרבויות אקזוטיות

33-066-01

פרופ'  מיכל בן-חורין

יום א', 16:00

סמ"א

הרצאה

הרומנטיקה הגרמנית נודעה בזיקתה אל תרבויות המזרח: התשוקה והאימה, ההיקסמות והגעגוע עומדים במרכזם של טקסטים המציעים שלל ייצוגים של "האחר" מן המזרח (הודו, פרס, סין, ארצות ערב). את העניין והחקירה הלשוניים, הפילוסופיים והפואטיים של תרבויות "אחרות", "מרוחקות", יש להבין כחלק בלתי נפרד מפרויקטים של הגדרת העצמי ועיצוב זהות לאומית גרמנית בעת המודרנית. במהלך הקורס נתחקה אחר הגילויים הספרותיים והפילוסופיים-אסתטיים של זיקה בין-תרבותית זו ביצירות של הוגים ויוצרים שפעלו בגרמניה משלהי המאה השמונה עשרה ועד לשליש האחרון של המאה התשע עשרה.

תומס מאן: בין טריסטן לפאוסטוס

33-047-01

פרופ'  מיכל בן-חורין

יום א', 16:00

סמ"ב

הרצאה

הקורס בוחן את המפעל היצירתי של תומס מאן, חתן פרס נובל לספרות, ומן הסופרים חשובים בגרמניה במאה העשרים. במהלכו נקרא טקסטים פואטיים שונים, החל מסיפוריו הקצרים והנובלות, וכלה ברומן שנכתב במהלך מלחמת העולם השנייה וראה אור מיד לאחריה. מעבר ליצירה הספרותית הנותנת ביטוי לדיאלוג של מאן עם מסורות תרבותיות שונות בין רומנטיקה למודרניזם, הקורס משלב קריאה במגוון טקסטים כגון: מסות, קטעי יומן ומכתבים, כמו גם צפייה והאזנה לאדפטציות של יצירתו הספרותית במדיומים השונים (קולנוע, אופרה). 

סופרים מספרים ודמויות: מעשה היצירה ופענוחה בספרות ובביקורת

33-513-01

ד"ר אילה עמיר

יום ב', 10:00

סמ"א

הרצאה

האם קיים קשר בין הסופר ויצירתו? מה טיבו? מה הקשר בין הסופר לדמות, וכיצד מתבטא הדבר ביצירה? האם יש הבדל בין סופרת לסופר, ובין מספר שחור למספר לבן? כיצד מבטא הטקסט הספרותי את תהליך יצירתו? נדון בשאלות אלה על ידי קריאה בטקסטים ספרותיים וטקסטים שסופרים כתבו על יצירתם (סרוונטס, ג'יימס, עוז, פואנטס, אוסטר ועוד) בצד מאמרי ביקורת ותיאוריה של אסכולות שונות בחקר הספרות. כן נצפה ונדון בייצוג/ים קולנועיים של כותבי ספרות.

קוראים כותבים: היבטים ספרותיים, פסיכולוגים ותרבותיים

33-507-01

ד"ר אילה עמיר

יום ב', 10:00

סמ"ב

הרצאה

בקורס ייבחנו תופעת הקריאה ומעמדו של הקורא ממגוון פרספקטיבות, והוא ישלב בין עיון תיאורטי לקריאה ביצירות ספרות. נסקור את השינוי שחל במעמדו של הקורא – מן התפיסה הספרותית הטהרנית שבה הקורא הוא הבניה העולה מן הטקסט (הקורא האידאלי) לתפיסות העוסקות בקוראים ממשיים מן הבחינה הפסיכולוגית (הטקסט כאתר לעיבוד תכנים נפשיים), ההיסטורית (הקריאה כמפגש טנטטיבי בין תקופות), המגדרית והאתנית (הקריאה כנגד צפנים דכאניים) והתרבותית בכלל. כן תיבחן תופעת הקריאה כחוויה של השתקעות (immersion) או מעתק (transposition)  לעולם מקביל תוך השוואה לפעילויות אחרות בתרבות העכשווית ובמרחב הווירטואלי (משחקי תפקידים, משחקי מחשב, מציאות מדומה וכו'). בצד עיון בטקסטים ביקורתיים הממוקדים בקוראים ובדמיון הקריאה (איזר, פיש, פרויד, הולנד, פטרלי, יאוס) נקרא יצירות ספרות שהקורא מרכזי בהן כתימה או כעקרון מבני (קאלווינו, שלינק, אנדה). אם יישאר זמן נצפה בקטעים מסרט או שנים הנותנים ביטוי לנושא זה (נערת קריאה, הסיפור שאינו נגמר).

מחזותיו של שייקספיר 

33-279-01(ה)

33-2790-01(ס)

ד"ר יעקב מאשיטי

יום ב', 10:00

שנתי

הרצאה+ סמינריון

עם הגידול בחשיבותם של הרציונליזם והחשיבה המדעית באירופה במחצית השנייה של המאה ה17- ובמחצית הראשונה של המאה ה18-, גדלה ההכרה הנשית בזהותן הקבוצתית-פמיניסטית. הקורס יתמקד בדרכים בהן טיעונים פילוסופיים של ההשכלה וחקירות רציונאליות סיפקו למספר נשים-כותבות כלים ליצירת קבוצה סוציולוגית המבוססת על שכל יותר מאשר על פיזיות. באמצעות הקדמה רחבה המיועדת לפעול כבסיס תיאורטי ללימוד הטקסטים הספרותיים, הקורס שם כמטרת על להביא את הסטודנטים להבין איך נשים במאה ה-18 מיקמו מחדש את מרכזיותו של הטבע האנושי באינטלקט ותמכו באינטלקטואליזם נשי כקרקע לשוויון בינן לבין בני שיחם הגברים.

חידת היופי: אסתטיקה מודרנית 

33-352-01 (ה)

33-3520-01 (ס)

 

פרופ' שלומי מועלם

יום ב', 12:00

שנתי 

הרצאה, סמינריון

מהו היפה? מיהו היוצר הגאון? מהי האמנות? מטרת הקורס היא לעיין בתיאוריות מרכזיות של פילוסופיית האסתטיקה המודרנית מן המאה ה 18 ואילך ולהדגים כיצד הן מהוות מקור לתיאוריות ספרותיות, לזרמים תרבותיים ולז'אנרים ספרותיים. במהלך ההרצאות נברר את השאלות האסתטיות הבאות בהקשרן הספרותי: מהותו של היופי; האמנות כמדיום להופעת היופי; תהליכי היווצרות הייצוג האמנותי; טבעו של האובייקט האסתטי; התהליכים האפיסטמולוגיים (התודעתיים) של השיפוט האסתטי; אמנות ומדע; אמנות כגאולה מסבל; אמנות לשם אמנות; הגאון האסתטי; והאונטולוגיה (ממשות) של מעשה האמנות. תילמדנה בהרחבה משנותיהן של הוגים מן האסתטיקה הגרמנית.

 

השיח בין האמנויות: ספרות, אמנות, צילום וקולנוע

33-089-01

ד"ר אילה עמיר

יום ב', 12:00

שנתי 

הרצאה

הקורס יעסוק בסוגיות התיאורטיות הנוגעות לקשר בין הספרות והאמנויות הוויזואליות ול"מפנה המרחבי" (Spatial Turn) שהתחולל בביקורת הספרות בעידן שלנו. נפתח בשאלה כיצד מייצר סיפור מציאות נראית וכיצד הוא הוא פועל על הדמיון הוויזואלי של הקוראים. נברר מה בין טקסט ספרותי ובין ציור, צילום וסרט – האם ניתן לשאול מושגים ותיאוריות משדה לשדה, או שיש פער בלתי ניתן לגישור בין מילה ותמונה? נלמד על מושגים כגון, אקפרסיס, פוטו-טקסט ו- mise en abyme. כל זאת תוך קריאה בטקסטים שבדקו את הגבולות בין האמנויות או שילבו ביניהן והתבוננות או צפייה ביצירות (ציור, צילום, קולנוע ווידאו-ארט) שיש בהן התייחסות לטקסטים ספרותיים או דיאלוג עם המדיום הספרותי והנרטיבי.

תורת הספרות ועקרונות מתודולוגים

33-942-01

ד"ר יעקב מאשיטי

יום ב', 14:00

סמינריון

בקורס זה נלמד את התפתחותה של תורת הספרות, את הזרמים השונים ואת ההשפעה שלכל אחד מאלה הייתה על התפתחותם של כלים מתודולוגיים. הקורס מיועד לסטודנטים לתארים מתקדמים והינו תחנת חובה למי שנכנס למסלול לקראת כתיבת תיזה או דיסרטציה. במשך השנה נציג כל אחת מן האסכולות והסטודנטים יתבקשו ליישם את העקרונות הפרשניים של כל זרם על טקסט לבחירתם.

 

הצצה לארגז הכלים: סדנה לכתיבת פרוזה-מתקדמים

33-165-01

מר יובל שמעוני

יום ב', 14:00

סמ"א 

סדנה

הסדנה תעמיק  בארגז הכלים של סופר. נבדוק יחד דרכי סיפור וסוגי מספרים, וכיצד נבנית דמות: אילו מאפיינים שלה מוצגים ובאיזה אופן, ומה תועלתו של כל אחד מן האופנים. בעזרת טקסטים נבחרים מספרות העולם נלמד משיטותיהם של יוצרים גדולים לגולל את סיפוריהם. נבדוק איך יכולים הכלים ששימשו אותם לעזור גם למשתתפי הסדנה בסיפורים שיכתבו במהלכה.

מחזאות ישראלית-בין מגמות עולמיות לאפיונים מקומיים

33-925-01

ד"ר רועי הורוביץ 

יום ב', 14:00

סמ"א 

הרצאה 

התיאטרון הישראלי דהיום הוא זירת פעילות אינטנסיבית (שלא לומר, אינפלציונית) ורבת-פנים. אולם, לא תמיד היו כך פני הדברים. יהודים, בשונה מבני עמים ותרבויות אחרים, הדירו רגליהם מפעילות תיאטרונית במשך מאות בשנים, והחלו לעסוק בה בהתמדה רק בשלהי המאה ה 19. במהלך הלימוד, נתחקה אחר ההיסטוריה הקצרה (יחסית) הזו ולאחר מכן, לשרטט את קלסתר פניו של התיאטרון הישראלי, תוך השוואה עם המקובל במקומות אחרים. בין היתר, נעמוד על יחסה האמביוולנטי של היהדות לעצם העיסוק בתיאטרון, מאפיינים בולטים של הרפרטואר המוצג בעולם ובמקומותינו (המגמה הרווחת של עיבוד יצירות ספרותיות לבמה, התעצמות 'הקול הנשי' בשנים האחרונות), המחזאים הבולטים ועוד. הלימוד יתבסס על הרצאות פרונטאליות, דיונים בכיתה, צפייה בקטעי וידאו, ביקור מאורגן בהצגות תיאטרון ומפגש עם אמנים ואישים בולטים בתחומי העשייה התיאטרונית בארץ.

סצנות ניתוח וביצוע ממחזה כתוב להצגה

33-911-01

ד"ר רועי הורוביץ 

יום ב', 14:00

סמ"ב

הרצאה

"המחזה הוא הדבר", הצהיר המלט. ואכן, רוב מוחלט של הצגות תיאטרון נשען על חומר גלם קודם, בדמות מחזה. הסדנה מבקשת להתחקות בקצרה אחר שלביו השונים של תהליך העבודה בתיאטרון, במעבר מטקסט כתוב ("מחזה") לביצוע בימתי מלא ("הצגה").  בסיום הקורס יזכו הסטודנטים: 1. להכיר מושגי יסוד בעולם הדרמה והתיאטרון, בדגש על תחום ניתוח המחזות לזהות את  פוטנציאל הבימתי של טקסטים דרמטיים 2. להתוודע לכמה מפסגות הקאנון הדרמטי העולמי והישראלי 3. לפתח חשיבה יצירתית, ספונטניות, מיומנויות חברתיות וחוש ביקורת ביחס לכתיבה דרמטית וביצועים תיאטרוניים 4. להתנסות באופן חוויתי בתהליך העבודה בתיאטרון, ושימוש אפשרי בכלים תיאטרוניים לצרכי עבודתם בדיסציפלינות אחרות. הקורס  יתחקה אחר תהליך העבודה, ההופך מחזה כתוב למופע תיאטרוני. במהלכו ייסקרו המאפיינים והדרישות הייחודיים של כתיבה לתיאטרון (בשונה מפרוזה ומשירה), מרכיבי השפה התיאטרונית, התחבולות הנקוטות בידי  מחזאים על מנת "לברוא עולם" עלי בימות, מושגי הפעולה הדרמטית והקונפליקט הדרמטי, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט, לצד תרומתם של היוצרים השונים, השותפים למעשה המרכבה של 'הצגת תיאטרון'.

שיר נס השיר: סדנה לכתיבת שירה

מתקדמים 

33-141-01

מר אליעז כהן

יום ב', 16:00

סמ"א 

סדנה

כל מפגש ייוחד לנושא מעולם הכתיבה היוצרת בתחום השירה, בדגש על חוויה והתנסות סדנאית בכתיבה, וכן אסיף ומשוב על מה שנכתב במהלך המפגש. הכתיבה תיעשה לרוב בז'אנר חופשי בתוך תחומה הרחב של השירה, ובמהלך המפגשים יודגמו גם תתי-ז'אנרים ספציפיים (כמו: סונטה, הייקו, "מרובעים", פיוט, מדרש-חדש ועוד). בכל מפגש ישולבו טקסטים מן השירה העולמית והעברית לדורותיהם (מהתקופה הקלאסית ועד ימינו), אם כמקורות-השראה ואם כטריגרים לתרגילי-הכתיבה עצמם.

 

ארגז כלים לכותבי פרוזה ב'

מתקדמים 

33-146-01

גב' יהודית קציר 

ום ב', 16:00

סמ"ב 

סדנה

בקרוב...

ספרות ופסיכוkudhv

33-067-01

ד"ר אילה עמיר 

יום ג', 10:00

סמ"א 

הרצאה

בקרוב..

ספרות ופסיכואנליזה 

33-069-01

ד"ר אילה עמיר 

יום ג', 10:00

סמ"ב

הרצאה

בקורס ייבחנו היחסים בין הספרות לפסיכואנליזה. באמצעות קריאה במספר מאמרים מייצגים שבהם נידונו יצירות ספרות, סופרים או מעשה היצירה (פרויד, ג'ונס, בונפרט, פלמן, ברמן, מרקוס אייפרמן ואחרים) ובטקסטים הסיפוריים שעליהם הם נסובים, נבחן כיצד שאלו הדיסציפלינות זו מזו ומה היו יחסי הכוחות ביניהן, נחקור את המצע המשותף למחקר הפסיכואנליטי-ספרותי וכיצד הפך מורכב עם השנים ונברר כיצד השפיע השיח הבינתחומי על דרכי הפרשנות וההבנה מהו סיפור, מהו טקסט ומהי פרשנות. מבחינת מהלך הקורס, הקורס יעקוב אחר ההתפתחות שחלה ביחסים בין הספרות והפסיכואנליזה – מן הגישה המתמקדת במחבר ובמערך הנפשי שלו כפי שהוא בא לביטוי ישיר לטקסט אל הגישה בשבילה הספרות והפסיכואנליזה שניהם שדות הרמנויטיים המקיימים יחסי גומלין שוויוניים.

רומן חניכה הגברי והנשי

33-914-01 (ה)

33-9140-01(ס)

ד"ר אילה עמיר

יום ג', 12:00

שנתי

הרצאה+סמינריון

הקורס הוא עיון יסודי בז'אנר רומן החניכה כביטוי של תפיסת הזהות והעצמיות, של הבדלי המגדר ותפיסתם התרבותית – תוך חקירת השינויים שחלו בהם. הקורס יסקור מספר תחנות בהתפתחותו של ה-Bildungsroman שהוא רומאן העיצוב או החונכות. הקורס יעמוד על התפיסות השונות של העצמיות והתפתחות הזהות ביחס למשפחה ולחברה, כפי שהם משתקפים בז'אנר מרתק זה ובגלגוליו מן המאה ה-18 ועד ימינו מן הפרספקטיבה הפסיכו-תרבותית של תפיסת האני והאישיות נקרא מספר רומאנים המציעים גרסאות שונות של תהליך החניכה, נעמוד על מקומו של המושג בתפיסת הנאורות ונלמד על המשבר שחל בו במאה ה-20. דגש מיוחד יושם בקורס על רומן החונכות הנשי והביטוי שניתן בו לכינון האישה כסובייקט. במהלך השנה נצפה בגרסאות קולנועיות לכמה מהרומנים שיילמדו בקורס.

ספרות וסביבה 

ד"ר חן בר יצחק 

יום ג', 12:00

שנתי

הרצאה

נלמד באנגלית 

The objective of this course is to explore the complex relations between literature and the natural environment. We will read literary works that deal with environmental themes along with theoretical writings in ecocriticism and the environmental humanities. Our literary readings will range from naturalist writings about forests, oceans and the wilderness to literary works engaging with pollution, species migration and the climate crisis. We will explore the ways in which literature can destabilize common perceptions of the natural world and the place humans occupy in it (such as the human-animal divide) and examine the ways literature can react to environmental crises through its aesthetic, formal, political and philosophical aspects. We will also focus on translation as a framework for examining ecocritical issues. Our theoretical readings will enable us to read literary texts through an ecocritical lens and to analyze texts in relation to broader cultural and environmental processes

 

נשים כותבות בעת החדשה ובידן הנאורות 

33125-01 (ה)

331250-01 (ס)

ד"ר יעקב מאשיטי 

יום ג' , 14:00

שנתי 

הרצאה+סמינריון 

נלמד באנגלית 

Objective of this course will be to explore the very first signs of a modern feminine consciousness in European women writers. In order to acquire a sense of what it means to be a woman writer and / or a woman reader, we will begin the year with a series of readings taken from the canonical works of European feminism. Having acquired the right tools, we will then make our way into three distinct types of feminine discourses: religious, philosophical and social. Early-modern women writers were not revolutionaries, they did not radically change their societies, but more often were compliant with the patriarchal context. It will be our work to see how, under the social and cultural constraints of the time, these writers managed to express their yearning for culture and gender identity.    

 

נוסטלגיה: בין עבר, הווה ועתיד

33-926-01

ד"ר חן בר-יצחק 

יום ג', 14:00

סמ"א 

הרצאה

נוסטלגיה תוארה במחקר כאחת התופעות המאפיינות את העידן המודרני. אך מה בין תופעה שנדמית לנו כאישית מאוד – געגוע אל העבר הפרטי שלנו – לבין תופעות תרבותיות רחבות, של געגוע קולקטיבי לתקופה אחרת? ומהם הגורמים התרבותיים – המקומיים והגלובאליים – לצמיחתם של זרמים נוסטלגיים בתרבות? בקורס נלמד יצירות מתחומי הספרות, הקולנוע והאמנות הויזואלית שהנוסטלגיה משחקת בהן תפקיד מרכזי, ולצידן נלמד תיאוריות מרכזיות המנסות להסביר את תופעת הנוסטלגיה בהקשרה התרבותי. נבחן גורמים תרבותיים שונים המהווים רקע לכתיבתן של יצירות נוסטלגיות, דוגמת גלות והגירה, שינויים פוליטיים, גלובליזציה והאצה טכנולוגית, ונתנסה בזיהוי וניתוח תופעות נוסטלגיות עכשוויות בעולם התרבותי הסובב אותנו

כל הג'אז הזה: עיונים בספרות אפרו-אמריקאית

33-927-01

ד"ר חן בר-יצחק 

יום ג', 14:00

סמ"ב

הרצאה 

הקורס יסקור את הספרות האפרו-אמריקאית מהמאה ה-19 ועד סוף המאה ה-20, החל מנרטיבים של עבדות, דרך הרנסאנס של הארלם ותנועת האמנות השחורה ועד לפריחת הכתיבה הנשית של סוף המאה ה-20. נקרא יחד יצירות של סופרים ומשוררים בולטים מהקאנון האפרו-אמריקאי ונלמד על ההיסטוריה הספרותית והתרבותית של ספרות זו. נתוודע לאופן בו בוחנות יצירות אלה סוגיות של גזע, זהות, אפליה, אהבה ומשפחה בהקשר האמריקאי. נעמוד על הקשרים המרתקים המתקיימים בין הספרות הכתובה לבין מסורות ורנקולריות ומוזיקליות.

רצח, מין-מה עוד חייב להיות בסיפור?

33-145-01

פרופ' רינה לפידוס

יום ג', 16:00

סמ"א

הרצאה

בקורס נדונים רכיבים שבדרך כלל תמיד מופיעים בסיפורת, כגון עלילה ומוטיבים, גיבורים ואנטי גיבורים, עיצובי עולם רוחני של הגיבור לעומת סביבתו החיצונית. כל הרכיבים האלה כפופים לשינויים, לדוגמה, אפשר לשכפל מוטיבים, להאריך או לקצר אותם, וכן גם אפשר לשכפל, להרחיב או לצמצם את דמויות הגיבורים. מבחית התוכן, מומלץ שבכל יצירה יופיעו רצח, מין, חטיפה ובריחה, מה שמוסיף דרמטיות לסיפור.

ההתמכרות לאלכוהול בספרות 

33-179-01

ד"ר ענת ברייר

יום ג', 16:00

סמ"א

הרצאה

הקורס פותח בנושא ההתמכרות באופן כללי ולאלכוהול באופן פרטי. הקורס יסקור שלבי ההתמכרות לאלכוהול. לאחר מכן נבחן כיצד נושא ההתמכרות לאכוהול בא לידי בטקסטים שונים מהתקפה המודרנית. הקורס יכיר לסטודנטים את אחת מתופעות ההתמכרות הפופולריות ביותר - ההתמכרות לאלכוהול. נדון בשלבי ההתמכרות השונים ונבחן כיצד הם משתקפים ביצירות ספרותיות שונות החל מהמאה ה-20.

 

ההתמכרות לסמים בספרות 

33-179-01

ד"ר ענת ברייר

יום ג', 16:00

סמ"ב

הרצאה 

הקורס פותח בנושא ההתמכרות באופן כללי ולסמים באופן פרטי. הקורס יסקור את סוגי הסמים השונים. לאחר מכן נבחן כיצד נושא הסמים משתף בטקסטים שונים החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. 

 

החידה של קפקא 

33-040-01(ס)

33-0400-01(ה)

פרופ' מיכל בן-חורין 

יום ד', 10:00

שנתי 

הרצאה+ סמינריון

הפרגמנט של פרנץ קפקא על פרומתיאוס, הדמות המיתולוגית שהעניקה את האש לבני האדם, מעלה שאלה על הסיפור (מיתוס) והספרות בכלל, ותוך כך על המהלך הפרשני הקשור בתשוקה האנושית לפשר ולמובן. התשובה שמספק קפקא בפרגמנט זה, כמו גם באחרים, סבוכה. מטרת הקורס היא להציע קריאה כפולה: ראשית, התמקדות במבחר טקסטים מפרי עטו של קפקא, המדגימים מגוון של סוגיות פואטיות והרמנויטיות; שנית, התוודעות אל חיבורים מפרי עטם של יוצרים נוספים המתייחסים באופנים כאלה ואחרים אל הספרות של קפקא. נברר מה מעמדם של חיבורים אלה ביחס ליצירתו של קפקא, וכיצד הפנייה של היוצרים אל קפקא והדיאלוג עם יצירתו משרתת אותם ביצירתם שלהם. מעבר לחוויית הקריאה מטרת הקורס לאפשר למשתתפיו לפתח מיומנויות של פרשנות טקסט. זאת לצד הכרת מסורות של כתיבה וקריאה מן המחצית הראשונה והשנייה של המאה העשרים.

תורת הסוד וספרות עולם: ספרות וקבלה במפגש

33-453-01 (ה)

33-4530-01 (ס)

פרופ' שלומי מועלם

יום ד', 12:00

שנתי 

הרצאה +סמינריון 

על פי גרשם שלום, רק המשוררים והמיסטיקנים מסוגלים עדיין "לשמוע את הדהוד המילה הנעלמת של הבריאה". בנקודת מפגש לשונית זו שבין המקובלים (אנשי תורת הסוד או המיסטיקה היהודית) ליוצרי ויוצרות הספרות, הקורס מבקש לברר את מערכת זיקות-הגומלין העדינה שבין תיאולוגיה, מיסטיקה ופואטיקה ספרותית, ולחשוף את נוכחות הקבלה בטקסטים ספרותיים מודרניים. במהלך ההרצאות תועמד הקבלה ביחס ליצירות ספרותיות במספר נקודות מבט: כתשתית-עומק של טקסטים בשירה ובפרוזה, כמודל של ביקורת ספרותית ולשונית, וכנקודת-תצפית פרשנית לקריאה קבלית בטקסט ספרותי. מאידך, ייבחנו הממדים הפואטיים, הדרמטיים, הרעיוניים והסימבוליים של כתבי המקובלים, שבבסיסם התיאוריה הלשונית של "ספר יצירה". בהמשך תיערך קריאה קבלית בטקסטים ספרותיים מודרניים נבחרים: שירת גדול משוררי המאה העשרים פרננדו פסואה, הסיפורים החסידיים אודות הבעל שם טוב, הסיפורים הבדיוניים של פרנץ קפקא, ובהרחבה – הספרות הפנטסטית של גדול סופרי אמריקה הלטינית, חורחה לואיס בורחס. במהלך ההרצאות יועמדו לדיון רעיונות ונושאים קבליים מרכזיים: "דרך השֵמות" של הקבלה האקסטטית-נבואית, הדבקות והאיחוד המיסטי, יצירת הגולם בקבלה המעשית, השֵמות הקדושים, צירופי האותיות, האינסוף האלוהי, והמאגיה הלשונית.

 

ארגז כלים לכותבי פרוזה 

גב' יהודית קציר 

יום ד' ,12:00

סמ"ב

הרצאה

בקרוב..

ספרות וקולנוע- כליו של הסופר לעומת כליו של הבמאי 

33-164-01

מר יובל שמעוני

יום ד' ,12:00

סמ"ב

הרצאה

לרשות הסופר והקולנוען עומדות דרכי מבע שונות. האם יש יתרון לאחת על האחרת? על ידי השוואה בין הסיפור הכתוב לעיבוד הקולנועי שניתן לו ייבחנו דרכי המבע השונות, כל אחת וייחודה.

גם כשמשתדל העיבוד להיות נאמן למקור, לא ניתן לעשות זאת באופן מלא, אבל בידי הקולנוען יש חלופות שיכולות לפצות על המגבלות שבהעברה, ויש שהן מוסיפות כוח שלא היה קיים במקור, ובדיקה פרטנית תוכל להבהיר זאת. מתי נאלץ התסריטאי לשנות מקור מהולל? ואלו פתרונות הוא בוחר? ומעבר לבסיס הזה, אילו כלים נוספים עומדים לרשות הבמאי כדי להוסיף נפח וחיוניות למילים הכתובות?

כתיבה יוצרת-סדנת פרוזה 

מתחילים 

33-161-01

מר יובל שמעוני

יום ד' ,14:00

שנתי 

סדנה

בקרוב...

העיר בספרות ובתרבות 

33-928-01

33-9280-01

ד"ר חן בר-יצחק

יום ד', 14:00

הרצאה+ סמינריון

הקורס יסקור ייצוגים ספרותיים וקולנועיים של העיר ושל החוויה האורבנית. נבחן את החיים בעיר מנקודת מבט רב-תחומית, ונדון ביצירות העוסקות בערים שונות ברחבי העולם – דבלין, לונדון, ניו-יורק, פריז, טוקיו, קהיר, פראג, ועוד. נקרא כתבים תיאורטיים מרכזיים על סוגיות יסוד בחיים העירוניים ובספרות העירונית, ונחשוב יחד איתם על ייצוגי הערים ביצירות הנלמדות. בין הסוגיות שבהן נעסוק: הקשרים בין ספרות לאדריכלות, גבולות חברתיים בעיר וייצוגם האמנותי, היחסים בין שפה ומרחב, מגעים בין תרבויות בעיר, פרספקטיבה ונקודת מבט, מיפוי ספרותי, הקשר בין המרחב העירוני להשראה וליצירה, ועוד.

שיר נס השיר: סדנה לכתיבת שירה

33-160-01

מר אליעז כהן

יום ב', 16:00

סמ"א 

סדנה

כל מפגש ייוחד לנושא מעולם הכתיבה היוצרת בתחום השירה, בדגש על חוויה והתנסות סדנאית בכתיבה, וכן אסיף ומשוב על מה שנכתב במהלך המפגש. הכתיבה תיעשה לרוב בז'אנר חופשי בתוך תחומה הרחב של השירה, ובמהלך המפגשים יודגמו גם תתי-ז'אנרים ספציפיים (כמו: סונטה, הייקו, "מרובעים", פיוט, מדרש-חדש ועוד). בכל מפגש ישולבו טקסטים מן השירה העולמית והעברית לדורותיהם (מהתקופה הקלאסית ועד ימינו), אם כמקורות-השראה ואם כטריגרים לתרגילי-הכתיבה עצמם.

החיפוש אחר הגאולה מהודו העתיקה ועד לבודהיזם

33-281-01

פרופ' שלומי מועלם 

יום ד', 16:00

סמ"א

הרצאה 

אחד ממושגי המפתח של ההינדואיזם הקדום הוא ה"מוֹקשַה": השחרור או החרות העליונה כאירוע של גאולה עצמית או שחרור מן הסבל. הקורס יבחן במבט השוואתי את תהליכיי החיפוש והשגת המוֹקשַה כאידיאל של גאולה בהודו: החל מהתקופה הוודית, העוסקת בפולחן ובמזמור לאלים לצורך הגאולה הקוסְמית, ועד לתקופה האופנישדית המבקשת, בהדרכתו של הגורו, את גאולת ה"עצמי" ממסע גלגוליי הנשמות, ואת נצחיות הנפש של היחיד. בנוסף נבאר את גלגולו של רעיון הגאולה העצמית בהשוואה לבודהיזם ולדתות הנבואה. יועמדו לדיון טקסטים נבחרים מספרות כתבי הקודש, "מגילות היער", המיתולוגיה, השירה והפילוסופיה ההודית. במהלך ההרצאות תערך השוואה בין-תחומית לזרמים מן התרבויות המערביות, תוך דגש על יוון העתיקה ומסורת היהדות.

 

זן בודהיזם: ספרות תרבות, מדיטציה

33-157-01

פרופ' שלומי מועלם 

יום ד', 16:00

סמ"ב

הרצאה 

מהי ההצבעה הישירה אל האמת? מהו אורח החיים של אנשי הזן כ"מיסטיקה של חיי היומיום"? כיצד התהווה הזרם הצפוני של הזן-בודהיזם בסין וביפן? הקורס יציג בהרחבה את התגבשותו ומאפייניו של הזן-הבודהיזם, שבבסיסו ניצבים תורת "ארבעת האמיתות הנאצלות" של מייסד הבודהיזם בהודו והזרם המיסטי של הטאואיזם בסין. במהלך ההרצאות נסקור את גלגוליה ההיסטוריים והרעיוניים של תורת הבודהיזם בהודו, סין ויפן, ונעיין מקרוב  בשירה, בסיפורים ובפילוסופיה הבודהיסטית והטאואיסטית. נציג את השלבים העיקריים של התפתחות הזן-הבודהיזם כמסורת של מדיטציה: צמיחת הבודהיזם הקדום בצפון הודו, פיצול הבודהיזם לאחר מות הבודהה, כניסת הבודהיזם המהייני לסין וייסוד הצ'אן-בודהיזם, ולבסוף התגבשותם של זרמיי הסוטו-זן והרינזאי-זן ביפן. בהמשך תוצג השפעתו העמוקה של הזן על תרבותה, ספרותה ואומנויותיה של יפן. ההרצאות תערכנה במבט השוואתי שיציג את מחשבת הזן בהקבלה תרבותית והגותית למסורות היהדות והמערב.

כתיבה ומשחק מתוך יצירה אישית 

33-057-01

גב' הדר גלרון

יום ד', 16:00

שנתי 

סדנה

הקורס מציע כלים להבנת מנגנון הכתיבה הדרמטית, מתוך חוויה אישית, וחומרים ביוגרפים ואוטוביוגרפיים. להתנסות בכתיבה דרמטית (דיאלוגים ומונולוגים), והבאתם לבמה בצורת קריאה מבוימת או הצגה מלאה. במידה והקורס ייערך פנים אל מול פנים נגיע עד לבימוי הסצינות. במידה והקורס, מתוך אילוצים שאינם תלויים בנו (קורונה וכו'), יערך בזום – נתרכז יותר בכתיבה ונגיע עד לקריאה מבוימת.בין מטרות הקורס: לכוון את נקודת המבט של הסטודנטים להתבוננות חברתית-סוציולוגית, הנשענת  (מבחינה פילוסופית) על תורתו של מרטין בובר ועל יכולתו של האדם להיות אמפתי כלפי האח (בניגוד ל'סימפטי' – שזו נקודת מבט מנותקת); להתנסות בטכניקות שונות של כתיבה ומשחק, בכדי להעשיר את 'ארגז הכלים', ולבחון את העוצמות של כל אחד. לחבר את הסטודנטים אל כוחות-היצירה שלהם-עצמם, מתוך הקשבה לעולם החיצוני והפנימי שלהם, כמו גם של הסובבים אותם.

ממקרא לבמה: שימוש דרמטי ותיאטרוני ל"ספר הספרים" 

33-915-01 (ה)

33-9150-01 (ס)

ד"ר רועי הורוביץ

יום ד', 18:00

שנתי

הרצאה+ סמינריון

הקורס מדגים את האופן שבו חומרי-גלם מקראיים עשויים לשמש את היצירה הדרמטית והתיאטרונית.  במסגרתו ייבחנו חומרים מקראיים כיצירות ספרותיות, לצד מחזות, סרטים ויצירות אמנות נוספות שנוצרו בהשראת המקרא. הדיון יתמקד בשאלות של נאמנות למקור וחריגה ממנו ("הישנות ושינוי"), "עיבוד" ו "איבוד לדעת" ומעקב אחר היחס המשתנה למקור התנכ"י במרוצת הדורות. ללימוד נלווה גם צד מעשי, במסגרתו יבטאו המשתתפים את תובנותיהם על הטקסט המקראי באמצעות כלי המבע  התיאטרוני (כמו דיאלוג, תנועה, פעולה וקול).

סדנת דרמטורגיה וקריאה מודרכת בטקסטים דרמטיים

33-056

ד"ר רועי הורוביץ 

יום ד', 20:00

שנתי 

סדנה 

הקורס יתחקה אחר תהליך העבודה, ההופך מחזה כתוב למופע תיאטרוני. במהלכו ייסקרו המאפיינים והדרישות הייחודיים של כתיבה לתיאטרון (בשונה מפרוזה ומשירה), התחבולות הנקוטות בידי מחזאים על מנת "לברוא עולם" עלי בימות, מושגי הפעולה הדרמטית והקונפליקט הדרמטי, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט, לצד תרומתם של היוצרים השונים, השותפים למעשה המרכבה של 'הצגת תיאטרון'. הלימוד ייעשה באמצעות קריאה משותפת, שהויה ודקדקנית, של מחזות מן הקאנון הדרמטי הקלאסי והמודרני, ובראשם "אדיפוס המלך" לסופוקלס ו "האב" של  סטרינדברג. בסיום הקורס, יזכו הסטודנטים: 1. להכיר מקרוב את טכניקת הכתיבה הדרמטית ודפוסיה האופיינים 2. להתוודע לאמצעי המבע הדרמטיים ליצירת קונפליקט, אפיון דמויות, פיתוח עלילה ויצירת האפקט המבוקש על הקורא / צופה 3. שכלל את יכולת הקריאה של מחזות, המיועדים להצגה בימתית, ולהפיק הנאה מרובה יותר מכך ומן הביקור בתיאטרון. הקורס מאפשר קריאה צמודה של לפחות שני מחזות קאנוניים, למן רשימת הנפשות הפועלות שבפתחם (תוך עמידה על הפוטנציאל הדרמטי המתגלה כבר בשלב זה) ועד לאקורד הסיום ובירור החוויה הנוצרת אצל הנמען (הרמוניה? דיסהרמוניה?).

סיפורי בדים

33-183-01

ד"ר לילי גלזנר 

קורס מתוקשב מלא 

סמ"א

במסגרת קורס זה נתוודע לתופעה ספרותית פופולארית: כתיבה מחודשת של מעשיות קלאסיות. נבחן מקרוב דוגמאות אחדות  – אילו שינויים הוכנסו במעשיות? האם השינויים הללו משנים את משמעותה של היצירה? האם ניתן לזהות מגמה או מגמות קונקרטיות בגרסאות החדשות? אנו נתמקד במיוחד בשינויים שחלים במעשיות בעקבות השפעת הפמניזמ(ים). שאלות נוספות שנבחן: האם נכון להגדיר יצירות אלו כ"גרסאות", או שמא מדובר ביצירות עצמאיות המקיימות קשרים אינטרטקסטואליים עם טקסטים שקדמו להן בזמן? האם הכתיבה המחודשת היא בבחינת מעשה אמנות או בבחינת מעשה פרשנות? 

ספרות ילדים: ממעשיות האחים גרים עד הארי פוטר

33-070-01

ד"ר לילי גלזנר 

קורס מתוקשב מלא 

סמ"ב

בקרוב...

* ייתכנו שינויים קלים במערכת