תיאורי הקורסים לשנת תשפ"ג

חקר המגדר בתרבות הרוסית מגלה תפיסות וגישות חדשות שאינן ידועות ואינן מקובלות במערב. הקורס יפתח פתח לתפיסת סוגיות המגדר בעולם התרבותי והחברתי הרוסי. במגדר בתרבות הרוסית אפשר לראות יחסים אמביוולנטיים בין גברים לנשים, כאשר משקל הרגשות השליליים (כגון קנאה, שנאה, נקמנות, תחרות, רצון להשפיל, כך על פי לב טולסטוי) הוא לא פחות ואולי אף רב יותר לעומת הרגשות החיוביים כגון אהבה וחיבה. הקורס מגלה את הסיבות התרבותיות, החברתיות, והפסיכולוגיות לתופעה זאת. מערכת יחסי גומלין בין גברים לנשים בתרבות הרוסית איננה מקשה אחת ויש בה היבטים שונים וסתירות פנימיות. ישנו פער גדול בהסתכלות הגברים בנשים לעומת הסתכלות הנשים בגברים. בקורס תוצגנה גם ההשקפה הגברית וגם ההשקפה הנשית בבני המין השני.

מהו היפה? מיהו היוצר הגאון? מהי האמנות? מטרת הקורס היא לעיין בתיאוריות מרכזיות של פילוסופיית האסתטיקה המודרנית מן המאה ה 18 ואילך ולהדגים כיצד הן מהוות מקור לתיאוריות ספרותיות, לזרמים תרבותיים ולז'אנרים ספרותיים. במהלך ההרצאות נברר את השאלות האסתטיות הבאות בהקשרן הספרותי: מהותו של היופי; האמנות כמדיום להופעת היופי; תהליכי היווצרות הייצוג האמנותי; טבעו של האובייקט האסתטי; התהליכים האפיסטמולוגיים (התודעתיים) של השיפוט האסתטי; אמנות ומדע; אמנות כגאולה מסבל; אמנות לשם אמנות; הגאון האסתטי; והאונטולוגיה (ממשות) של מעשה האמנות. תילמדנה בהרחבה משנותיהן של הוגים מן האסתטיקה הגרמנית.

בקורס זה נלמד את התפתחותה של תורת הספרות, את הזרמים השונים ואת ההשפעה שלכל אחד מאלה הייתה על התפתחותם של כלים מתודולוגיים. הקורס מיועד לסטודנטים לתארים מתקדמים והינו תחנת חובה למי שנכנס למסלול לקראת כתיבת תיזה או דיסרטציה. במשך השנה נציג כל אחת מן האסכולות והסטודנטים יתבקשו ליישם את העקרונות הפרשניים של כל זרם על טקסט לבחירתם.

התיאטרון הישראלי דהיום הוא זירת פעילות אינטנסיבית (שלא לומר, אינפלציונית) ורבת-פנים. אולם, לא תמיד היו כך פני הדברים. יהודים, בשונה מבני עמים ותרבויות אחרים, הדירו רגליהם מפעילות תיאטרונית במשך מאות בשנים, והחלו לעסוק בה בהתמדה רק בשלהי המאה ה 19. במהלך הלימוד, נתחקה אחר ההיסטוריה הקצרה (יחסית) הזו ולאחר מכן, לשרטט את קלסתר פניו של התיאטרון הישראלי, תוך השוואה עם המקובל במקומות אחרים. בין היתר, נעמוד על יחסה האמביוולנטי של היהדות לעצם העיסוק בתיאטרון, מאפיינים בולטים של הרפרטואר המוצג בעולם ובמקומותינו (המגמה הרווחת של עיבוד יצירות ספרותיות לבמה, התעצמות 'הקול הנשי' בשנים האחרונות), המחזאים הבולטים ועוד. הלימוד יתבסס על הרצאות פרונטאליות, דיונים בכיתה, צפייה בקטעי וידאו, ביקור מאורגן בהצגות תיאטרון ומפגש עם אמנים ואישים בולטים בתחומי העשייה התיאטרונית בארץ.

"המחזה הוא הדבר", הצהיר המלט. ואכן, רוב מוחלט של הצגות תיאטרון נשען על חומר גלם קודם, בדמות מחזה. הסדנה מבקשת להתחקות בקצרה אחר שלביו השונים של תהליך העבודה בתיאטרון, במעבר מטקסט כתוב ("מחזה") לביצוע בימתי מלא ("הצגה").  בסיום הקורס יזכו הסטודנטים: 1. להכיר מושגי יסוד בעולם הדרמה והתיאטרון, בדגש על תחום ניתוח המחזות לזהות את  פוטנציאל הבימתי של טקסטים דרמטיים 2. להתוודע לכמה מפסגות הקאנון הדרמטי העולמי והישראלי 3. לפתח חשיבה יצירתית, ספונטניות, מיומנויות חברתיות וחוש ביקורת ביחס לכתיבה דרמטית וביצועים תיאטרוניים 4. להתנסות באופן חוויתי בתהליך העבודה בתיאטרון, ושימוש אפשרי בכלים תיאטרוניים לצרכי עבודתם בדיסציפלינות אחרות. הקורס  יתחקה אחר תהליך העבודה, ההופך מחזה כתוב למופע תיאטרוני. במהלכו ייסקרו המאפיינים והדרישות הייחודיים של כתיבה לתיאטרון (בשונה מפרוזה ומשירה), מרכיבי השפה התיאטרונית, התחבולות הנקוטות בידי  מחזאים על מנת "לברוא עולם" עלי בימות, מושגי הפעולה הדרמטית והקונפליקט הדרמטי, הפרוטגוניסט והאנטגוניסט, לצד תרומתם של היוצרים השונים, השותפים למעשה המרכבה של 'הצגת תיאטרון'.

כל מפגש ייוחד לנושא מעולם הכתיבה היוצרת בתחום השירה, בדגש על חוויה והתנסות סדנאית בכתיבה, וכן אסיף ומשוב על מה שנכתב במהלך המפגש. הכתיבה תיעשה לרוב בז'אנר חופשי בתוך תחומה הרחב של השירה, ובמהלך המפגשים יודגמו גם תתי-ז'אנרים ספציפיים (כמו: סונטה, הייקו, "מרובעים", פיוט, מדרש-חדש ועוד). בכל מפגש ישולבו טקסטים מן השירה העולמית והעברית לדורותיהם (מהתקופה הקלאסית ועד ימינו), אם כמקורות-השראה ואם כטריגרים לתרגילי-הכתיבה עצמם.

הקורס הוא עיון יסודי בז'אנר רומן החניכה כביטוי של תפיסת הזהות והעצמיות, של הבדלי המגדר ותפיסתם התרבותית – תוך חקירת השינויים שחלו בהם. הקורס יסקור מספר תחנות בהתפתחותו של ה-Bildungsroman שהוא רומאן העיצוב או החונכות. הקורס יעמוד על התפיסות השונות של העצמיות והתפתחות הזהות ביחס למשפחה ולחברה, כפי שהם משתקפים בז'אנר מרתק זה ובגלגוליו מן המאה ה-18 ועד ימינו מן הפרספקטיבה הפסיכו-תרבותית של תפיסת האני והאישיות נקרא מספר רומאנים המציעים גרסאות שונות של תהליך החניכה, נעמוד על מקומו של המושג בתפיסת הנאורות ונלמד על המשבר שחל בו במאה ה-20. דגש מיוחד יושם בקורס על רומן החונכות הנשי והביטוי שניתן בו לכינון האישה כסובייקט. במהלך השנה נצפה בגרסאות קולנועיות לכמה מהרומנים שיילמדו בקורס.

The objective of this course is to explore the complex relations between literature and the natural environment. We will read literary works that deal with environmental themes along with theoretical writings in ecocriticism and the environmental humanities. Our literary readings will range from naturalist writings about forests, oceans and the wilderness to literary works engaging with pollution, species migration and the climate crisis. We will explore the ways in which literature can destabilize common perceptions of the natural world and the place humans occupy in it (such as the human-animal divide) and examine the ways literature can react to environmental crises through its aesthetic, formal, political and philosophical aspects. We will also focus on translation as a framework for examining ecocritical issues. Our theoretical readings will enable us to read literary texts through an ecocritical lens and to analyze texts in relation to broader cultural and environmental processes

Objective of this course will be to explore the very first signs of a modern feminine consciousness in European women writers. In order to acquire a sense of what it means to be a woman writer and / or a woman reader, we will begin the year with a series of readings taken from the canonical works of European feminism. Having acquired the right tools, we will then make our way into three distinct types of feminine discourses: religious, philosophical and social. Early-modern women writers were not revolutionaries, they did not radically change their societies, but more often were compliant with the patriarchal context. It will be our work to see how, under the social and cultural constraints of the time, these writers managed to express their yearning for culture and gender identity.    

נוסטלגיה תוארה במחקר כאחת התופעות המאפיינות את העידן המודרני. אך מה בין תופעה שנדמית לנו כאישית מאוד – געגוע אל העבר הפרטי שלנו – לבין תופעות תרבותיות רחבות, של געגוע קולקטיבי לתקופה אחרת? ומהם הגורמים התרבותיים – המקומיים והגלובאליים – לצמיחתם של זרמים נוסטלגיים בתרבות? בקורס נלמד יצירות מתחומי הספרות, הקולנוע והאמנות הויזואלית שהנוסטלגיה משחקת בהן תפקיד מרכזי, ולצידן נלמד תיאוריות מרכזיות המנסות להסביר את תופעת הנוסטלגיה בהקשרה התרבותי. נבחן גורמים תרבותיים שונים המהווים רקע לכתיבתן של יצירות נוסטלגיות, דוגמת גלות והגירה, שינויים פוליטיים, גלובליזציה והאצה טכנולוגית, ונתנסה בזיהוי וניתוח תופעות נוסטלגיות עכשוויות בעולם התרבותי הסובב אותנו

הקורס פותח בנושא ההתמכרות באופן כללי ולאלכוהול באופן פרטי. הקורס יסקור שלבי ההתמכרות לאלכוהול. לאחר מכן נבחן כיצד נושא ההתמכרות לאכוהול בא לידי בטקסטים שונים מהתקפה המודרנית. הקורס יכיר לסטודנטים את אחת מתופעות ההתמכרות הפופולריות ביותר - ההתמכרות לאלכוהול. נדון בשלבי ההתמכרות השונים ונבחן כיצד הם משתקפים ביצירות ספרותיות שונות החל מהמאה ה-20.

הקורס פותח בנושא ההתמכרות באופן כללי ולסמים באופן פרטי. הקורס יסקור את סוגי הסמים השונים. לאחר מכן נבחן כיצד נושא הסמים משתף בטקסטים שונים החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. 

על פי גרשם שלום, רק המשוררים והמיסטיקנים מסוגלים עדיין "לשמוע את הדהוד המילה הנעלמת של הבריאה". בנקודת מפגש לשונית זו שבין המקובלים (אנשי תורת הסוד או המיסטיקה היהודית) ליוצרי ויוצרות הספרות, הקורס מבקש לברר את מערכת זיקות-הגומלין העדינה שבין תיאולוגיה, מיסטיקה ופואטיקה ספרותית, ולחשוף את נוכחות הקבלה בטקסטים ספרותיים מודרניים. במהלך ההרצאות תועמד הקבלה ביחס ליצירות ספרותיות במספר נקודות מבט: כתשתית-עומק של טקסטים בשירה ובפרוזה, כמודל של ביקורת ספרותית ולשונית, וכנקודת-תצפית פרשנית לקריאה קבלית בטקסט ספרותי. מאידך, ייבחנו הממדים הפואטיים, הדרמטיים, הרעיוניים והסימבוליים של כתבי המקובלים, שבבסיסם התיאוריה הלשונית של "ספר יצירה". בהמשך תיערך קריאה קבלית בטקסטים ספרותיים מודרניים נבחרים: שירת גדול משוררי המאה העשרים פרננדו פסואה, הסיפורים החסידיים אודות הבעל שם טוב, הסיפורים הבדיוניים של פרנץ קפקא, ובהרחבה – הספרות הפנטסטית של גדול סופרי אמריקה הלטינית, חורחה לואיס בורחס. במהלך ההרצאות יועמדו לדיון רעיונות ונושאים קבליים מרכזיים: "דרך השֵמות" של הקבלה האקסטטית-נבואית, הדבקות והאיחוד המיסטי, יצירת הגולם בקבלה המעשית, השֵמות הקדושים, צירופי האותיות, האינסוף האלוהי, והמאגיה הלשונית.

לרשות הסופר והקולנוען עומדות דרכי מבע שונות. האם יש יתרון לאחת על האחרת? על ידי השוואה בין הסיפור הכתוב לעיבוד הקולנועי שניתן לו ייבחנו דרכי המבע השונות, כל אחת וייחודה.

גם כשמשתדל העיבוד להיות נאמן למקור, לא ניתן לעשות זאת באופן מלא, אבל בידי הקולנוען יש חלופות שיכולות לפצות על המגבלות שבהעברה, ויש שהן מוסיפות כוח שלא היה קיים במקור, ובדיקה פרטנית תוכל להבהיר זאת. מתי נאלץ התסריטאי לשנות מקור מהולל? ואלו פתרונות הוא בוחר? ומעבר לבסיס הזה, אילו כלים נוספים עומדים לרשות הבמאי כדי להוסיף נפח וחיוניות למילים הכתובות?

הקורס יסקור ייצוגים ספרותיים וקולנועיים של העיר ושל החוויה האורבנית. נבחן את החיים בעיר מנקודת מבט רב-תחומית, ונדון ביצירות העוסקות בערים שונות ברחבי העולם – דבלין, לונדון, ניו-יורק, פריז, טוקיו, קהיר, פראג, ועוד. נקרא כתבים תיאורטיים מרכזיים על סוגיות יסוד בחיים העירוניים ובספרות העירונית, ונחשוב יחד איתם על ייצוגי הערים ביצירות הנלמדות. בין הסוגיות שבהן נעסוק: הקשרים בין ספרות לאדריכלות, גבולות חברתיים בעיר וייצוגם האמנותי, היחסים בין שפה ומרחב, מגעים בין תרבויות בעיר, פרספקטיבה ונקודת מבט, מיפוי ספרותי, הקשר בין המרחב העירוני להשראה וליצירה, ועוד.

אחד ממושגי המפתח של ההינדואיזם הקדום הוא ה"מוֹקשַה": השחרור או החרות העליונה כאירוע של גאולה עצמית או שחרור מן הסבל. הקורס יבחן במבט השוואתי את תהליכיי החיפוש והשגת המוֹקשַה כאידיאל של גאולה בהודו: החל מהתקופה הוודית, העוסקת בפולחן ובמזמור לאלים לצורך הגאולה הקוסְמית, ועד לתקופה האופנישדית המבקשת, בהדרכתו של הגורו, את גאולת ה"עצמי" ממסע גלגוליי הנשמות, ואת נצחיות הנפש של היחיד. בנוסף נבאר את גלגולו של רעיון הגאולה העצמית בהשוואה לבודהיזם ולדתות הנבואה. יועמדו לדיון טקסטים נבחרים מספרות כתבי הקודש, "מגילות היער", המיתולוגיה, השירה והפילוסופיה ההודית. במהלך ההרצאות תערך השוואה בין-תחומית לזרמים מן התרבויות המערביות, תוך דגש על יוון העתיקה ומסורת היהדות.

מהי ההצבעה הישירה אל האמת? מהו אורח החיים של אנשי הזן כ"מיסטיקה של חיי היומיום"? כיצד התהווה הזרם הצפוני של הזן-בודהיזם בסין וביפן? הקורס יציג בהרחבה את התגבשותו ומאפייניו של הזן-הבודהיזם, שבבסיסו ניצבים תורת "ארבעת האמיתות הנאצלות" של מייסד הבודהיזם בהודו והזרם המיסטי של הטאואיזם בסין. במהלך ההרצאות נסקור את גלגוליה ההיסטוריים והרעיוניים של תורת הבודהיזם בהודו, סין ויפן, ונעיין מקרוב  בשירה, בסיפורים ובפילוסופיה הבודהיסטית והטאואיסטית. נציג את השלבים העיקריים של התפתחות הזן-הבודהיזם כמסורת של מדיטציה: צמיחת הבודהיזם הקדום בצפון הודו, פיצול הבודהיזם לאחר מות הבודהה, כניסת הבודהיזם המהייני לסין וייסוד הצ'אן-בודהיזם, ולבסוף התגבשותם של זרמיי הסוטו-זן והרינזאי-זן ביפן. בהמשך תוצג השפעתו העמוקה של הזן על תרבותה, ספרותה ואומנויותיה של יפן. ההרצאות תערכנה במבט השוואתי שיציג את מחשבת הזן בהקבלה תרבותית והגותית למסורות היהדות והמערב.

הקורס מדגים את האופן שבו חומרי-גלם מקראיים עשויים לשמש את היצירה הדרמטית והתיאטרונית.  במסגרתו ייבחנו חומרים מקראיים כיצירות ספרותיות, לצד מחזות, סרטים ויצירות אמנות נוספות שנוצרו בהשראת המקרא. הדיון יתמקד בשאלות של נאמנות למקור וחריגה ממנו ("הישנות ושינוי"), "עיבוד" ו "איבוד לדעת" ומעקב אחר היחס המשתנה למקור התנכ"י במרוצת הדורות. ללימוד נלווה גם צד מעשי, במסגרתו יבטאו המשתתפים את תובנותיהם על הטקסט המקראי באמצעות כלי המבע  התיאטרוני (כמו דיאלוג, תנועה, פעולה וקול).

במסגרת קורס זה נתוודע לתופעה ספרותית פופולארית: כתיבה מחודשת של מעשיות קלאסיות. נבחן מקרוב דוגמאות אחדות  – אילו שינויים הוכנסו במעשיות? האם השינויים הללו משנים את משמעותה של היצירה? האם ניתן לזהות מגמה או מגמות קונקרטיות בגרסאות החדשות? אנו נתמקד במיוחד בשינויים שחלים במעשיות בעקבות השפעת הפמניזמ(ים). שאלות נוספות שנבחן: האם נכון להגדיר יצירות אלו כ"גרסאות", או שמא מדובר ביצירות עצמאיות המקיימות קשרים אינטרטקסטואליים עם טקסטים שקדמו להן בזמן? האם הכתיבה המחודשת היא בבחינת מעשה אמנות או בבחינת מעשה פרשנות?