ספרים

ספר זה, בנות לבנה בזעם החמסין – הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית, הוא כרך שני לאחר שקודמו, בעל אותו השם, שראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2009 ,ועוסק גם הוא במגוון עשיר של זיקות בין הספרות העברית ובין הספרות הרוסית. הספר דן בתחומים כגון: השקפות עולם ואידאולוגיה, נושאים ומוטיבים, סגנון לשוני, עיצוב פואטי של ההיגד וזרמים ספרותיים וסוגות ספרותיות. החיבור מנתח את יצירותיהם המקוריות ותרגומיהם מהספרות הרוסית של המחברים העבריים: י"ל גורדון, א"ד גורדון, ח"נ ביאליק, א"נ גנסין, י"ח ברנר, י"ד ברקוביץ', ש"י עגנון, רחל המשוררת, חיים הזז, אברהם שלונסקי וחיים לֶ נסקי. הוא אף דן בקצרה גם ביצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים, גרשון שופמן, יעקב שטיינברג ואהרן אפלפלד. הפרק האחרון מציג את הרקע האירופי של הספרות הרוסית ובכך מעניק מבט־על הפורשׂ יריעה רחבה על הספר כולו.

רינה לפידוס, היא פרופסור מן המניין בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת בר־אילן. זהו חיבורה החמישה־עשר, עד כה כתבה וערכה ארבעה־עשר ספרים ועשרות רבות של מאמרים בעברית, באנגלית וברוסית אשר ראו אור בישראל, ברוסיה, בארצות הברית ובמדינות שונות באירופה. פרופ' לפידוס זכתה בפרסים והתקבלה לעבודת מחקר באוניברסיטאות המובילות בעולם, ביניהן אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ואוניברסיטאות הרווארד, ייל  וישיבה-אוניברסיטי בארצות הברית.

ספר זה מציע קריאה מוזיקלית בספרות היהודית הגרמנית והעברית החדשה. המחברת חוקרת את הזיקות בין מוזיקה לספרות ואת הדמויות המוזיקליות ובהן האומן, הנווד, הנביא ודמויות אחרות ביצירות של היינריך היינה, ארנולד שנברג ופרנץ קפקא, נתן שחם, יהודית הנדל ועמליה כהנא-כרמון. דמויות אלה מגלמות פרספקטיבה פואטית של משבר ומביעות ביקורת עצמית נוקבת על מצב היהודים. הן מבטאות תעייה והתנגדות, נושאות בשורות ונסות על נפשן. בחיבור זה מתחדש הדיון בדבר מורשתה של התרבות היהודית גרמנית: הזיקות שבין הגרמנית לעברית, בין התאולוגיה לאומנות האוונגרד, בין התרבות האירופית למזרח התיכון ומותווה בו נתיב לקריאה מחודשת בספרות, נתיב של קשב מוזיקלי.ספר זה מציע קריאה מוזיקלית בספרות היהודית הגרמנית והעברית החדשה. המחברת חוקרת את הזיקות בין מוזיקה לספרות ואת הדמויות המוזיקליות ובהן האומן, הנווד, הנביא ודמויות אחרות ביצירות של היינריך היינה, ארנולד שנברג ופרנץ קפקא, נתן שחם, יהודית הנדל ועמליה כהנא-כרמון. דמויות אלה מגלמות פרספקטיבה פואטית של משבר ומביעות ביקורת עצמית נוקבת על מצב היהודים. הן מבטאות תעייה והתנגדות, נושאות בשורות ונסות על נפשן. בחיבור זה מתחדש הדיון בדבר מורשתה של התרבות היהודית גרמנית: הזיקות שבין הגרמנית לעברית, בין התאולוגיה לאומנות האוונגרד, בין התרבות האירופית למזרח התיכון ומותווה בו נתיב לקריאה מחודשת בספרות, נתיב של קשב מוזיקלי.

"אדם נוטל על עצמו את משימת תיאורושל העולם. ְברבות השנים הוא יוצר מרחב דמיוני ומאכלסו בדמױותיהם של מחוזות, ממלכות, הרים, ְמפרצים, ספינות, אײם,דגים, חדרים, מכשירים,כוכבים, סוסים ובני אדם.רגעים אחדים לפני מותו הוא מגלה כי מבוך הקװים הסבלני הזה משרטט את קװי ִהמתאר של תװי פניו". חורחה לואיס בורחס כתב מילים אלו על עצמו, באחרית הדבר של אחד מספריו. באורח דומה משימתו של קובץ תרגומים ועיונים זה היא כפולה: לתאר בקװים רחבים ודקים נושאי ל ּיבה ביצירתו ְהמבוכית של בורחס, ובד בבד להניח לקולו להישמע ולדמותו לבצבץ מבעד למילותיו. בחלק הראשון מוצגים, לראשונה בעברית, תרגומים לארבעת הסיפורים של הקובץ הזיכרוןשלשײקספיר(1983 ,(ספר הפרוזה האחרון שהוציא בורחס בימי חײו. בחלקו השני מכונסים ארבעה מאמרים פרשנײם רחבי היקף העוסקים באופן רוחבי ובמבט סינופטי ברעיונות ונושאים מרכזײם שהעסיקו את בורחס לאורך כל יצירתו: יחסי תרבױות מזרח ומערב, הפילוסופיה של הזמן ומצב הקיום האנושי בתוך הזמן, עיצובה של הזהות האישית מתוךובאמצעות מעשה הכתיבה הספרותית, וטבעם האניגמטישל האובײקטים הפנטסטײם.

ד"ר איתמר תאודור הוא חוקר הינדואיזם ולימוד השוואתי של דתות. הוא בוגר הפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, מרצה בכיר במכללה האקדמית צפת, ועמית מחקר בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. בנוסף לימד כעמית אורח באונ' הסינית של הונג קונג  ( 2009-2015) בין פרסומיו הספר Exploring the Bhagavad gita; Philosophy Structure and Meaning (Ashgate, 2010), ספר אשר זכה בפרס Choice מטעם איגוד הספריות האקדמיות האמריקאיות, ויצא לאור גם בעברית, סינית ורוסית. בנוסף ערך שני ספרים שראו אור בהוצאת Lexington וחיבר ספר בנושא פילוסופיה הינדית שראה אור ב-2016 בהוצאת IB Tauris. ד"ר תאודור הקים את התכנית בלימודי הינדואיזם ויהדות באונ' חיפה (2011), וייסד את הכנס היהודי-אסייתי אשר עד כה קיים ששה כנסים שנתיים. הוא פרסם מאמרים ופרקי ספרים בבמות פרסום שונות ובכלל זה Journal of Asian Philosophy ו- Religions of South Asia. מחקרו העכשווי עוסק בפילוסופיה של הבהגווד גיטא, בהגות גנדהיאנית ובנוסף בדתות ותרבויות הגליל, ובמסגרת זו הוא עורך כעת ספר בנושא הבהגווד גיטא בהוצאת רוטלדג'. הוא זכה במספר מענקי מחקר, בעיקר מקרן Darshan and Kalpa Bhagat ומרשות המחקר של המכללה האקדמית צפת.

אליעז כהן נולד בפתח-תקוה בי"ד בטבת תשל"ב, 1 בינואר 1972. גדל באלקנה שבשומרון, וכיום תושב קיבוץ כפר עציון. הוא חניך ישיבות בני-עקיבא, כפר הראה ואור-עציון. שירת כחייל קרבי בחיל השריון. עוסק בעבודה סוציאלית. מעורכי "משיב הרוח" - כתב-עת לשירה יהודית ישראלית. זכה בפרס היצירה הספרותית על-שם לוי אשכול לשנת תשס"ו. נשוי לאפרת ואב לארבעה.

כיצד זה נוכחת הקדושה במעשה האמנות? לפילוסופיה הקלסית אין מענה לתהײה זו, שהרי כבר אריסטו עיצב את השיח על האל כ"תיאו־לוגיה", קרי, הדיבור על האל, או חוכמת האל, כשיח שכלתני. זרם התיאופואטיקה, שהתגבש בארה"ב בשנות השישים של המאה הקודמת, בא לתת מענה לשאלה דחופה זו. זרם רעיוני רדיקלי זה, ששורשיו הרעיונײם נעוצים בהגותו המאוחרת של מרטין הײדגר, שם לו למטרה לענות על הצורך הבהול בניסוחה של שפה תיאולוגית חדשה. התיאופואטיקה מציבה את הכתיבה הספרותית ואת מעשה האמנות כמודלים של הנכחת האלוהות החיה בחײ האדם. מתוך כך מעמידה התיאופואטיקה את המטאפורה, הסמל, המיתוס והײצוג האמנותי כמנגנוני הנכחה רבי־עוצמה של הקדושה. קובץ מאמרים זה מאגד את מיטב מאמריהם של חוקרים מובילים בישראל בתחומי האסתטיקה והדתות. מטרתו היא לפרוס בפני הקוראים את מגװן רעיונותיה העמוקים וביטױיה העדינים של מחשבת התיאופואטיקה בעידן המודרני.

חורחה לואיס בורחס בילה את שנות ילדותו בשיטוטים ובקריאה במעמקי ספרײתו של אביו. היה זה המרחב שבו התפתח פולחן הספרים של חײו ושבו נחרץ גורלו להיות "איש של מילים". אין פלא שדבקה נפשו בכתביהם של המקובלים מיד כאשר נחשף בנעוריו לתורת הסוד של הקבלה, המלמדת עלהאותיות כמקורו של היקום ועל הספר האלוהי בעל אינסוף רובדי המשמעות. מכאן ואילך הביט וראה וחקר בתורת הקבלה, וזו הפכה נחל נובע של סמלים
ורעיונות עבור סיפוריו הבדיונײם, ו"כלי להבנת היקום" במבוכי קיומו ותהיותיו המטאפיזיות. ספר זה מבקש לשרטט את עקבותיה של ספרות ומחשבת הקבלה ביצירתו של בורחס, תוך שהוא מתמקד בארבע סוגיות
המתפרצות מתוך תפיסת הלשון הקבלית: השמות הקדושים, הגולם, המאגיה (או האלכימיה של מדע המילה) והאינסוף האלוהי.

ההינדואיזם הוא דת עולם אשר לה כמיליארד מאמינים; רובם חיים בהודו אך השפעתה הגלובלית היא עצומה ובכלל זה מסורת היוגה ואף הבודהיזם ששורשיו נעוצים בהינדואיזם הקדום. ישנה בישראל מסורת אקדמית ארוכת שנים של לימודי הינדואיזם וסנסקריט ויעידו על כך שלל הספרים בנושא ובכלל זה יצירות המופת שתורגמו מסנסקריט לעברית. לקסיקון להינדואיזם תורם תרומה של ממש להבנת הדת החשובה הזאת תוך הנהרת שלל מושגים, מקומות, כתבים, טקסים, פסטיבלים, חגים, פולחנים, מיתולוגיות, מקדשים, הוגים, מסורות, אלים, מסדרים ואישים הפרושים על פני היסטוריה בת אלפי שנים – מהעבר העתיק ועד הודו המודרנית. כך מתאר הלקסיקון את מסורת היוגה, את הבהגווד גיטא, את מהאטמה גנדהי, את הדהרמה הוודית, את חג הדיוואלי ועוד כאלפיים ערכים שונים. הלקסיקון נועד לתלמידי וחוקרי ההינדואיזם ומדעי הדתות, למתרגלי היוגה והמדיטציה, למטיילים ואנשי עסקים, ולכל קורא משכיל שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בנושא המרתק הזה.

המהדורה הנוכחית (מספר 24) מוקדשת  לבמאי הקולנוע מרסל אופולס : "מבטים על מרסל אופולס" (Regards sur Marcel Ophüls)

אופולס הוא במאי קולנוע יהודי צרפתי, הידוע בסרטים התעודיים שלו (בפרט: "מלון טרמינוס" ו"הצער והחמלה" על הכיבוש הגרמני של צרפת ועל השואה)