פילוסופיה וספרות, תאו־פואטיקה

הספרות ההשוואתית נוצרה כתחום ידע שמבקש להשוות בין טקסטים ספרותיים מתקופות שונות, מלשונות ומתרבויות העולם, על בסיס החזון של גטה על אודות "ספרות עולם". עם הזמן התפתחה תפיסה זו של ספרות השוואתית כבחינת היחסים בין הספרות לתחומי דעת אחרים, כלומר למחקר בין־תחומי (אינטר־דיסציפלינרי). כך, מחקר הספרות והפילוסופיה הוא תחום חקר בין־תחומי המבקש להבהיר את יחסי הגומלין העדינים שבין גלגולם של רעיונות תאורטיים לייצוגם בשפת השירה והפרוזה – בין שפת הלוגוס לשפת המיתוס. בסוג מחקר זה מובהרים, מצד אחד, המנגנונים הפואטיים, הרטוריים והנרטיביים של הכתיבה הפילוסופית, ומצד שני, נחשפים  רבדים פילוסופיים של טקסטים בדיוניים או פואטיים. תאופואטיקה הוא מחקר בין־תחומי הנערך בהקשר של מחקר הספרות ההשוואתית. תכליתו היא לבחון ולחשוף את מערכת הזיקות שבין תאולוגיה לפואטיקה, כלומר בין חשיבה, אמונה וסמלים דתיים לייצוגים אמנותיים ופואטיים. סוג מחקר זה נובע מן הפילוסופיה המאוחרת של מרטין היידגר, ולפיה יש להחליף את ה"דיבור על האל" (תאולוגיה) בבירור הייצוגים האמנותיים והפואטיים של הקדושה במעשה האמנות (תאו־פואטיקה).