ספרים

תוקפנותם של גברים כלפי נשים ביצירותיהם של סופרים רוסים במאות התשע-עשרה והעשרים -- טולסטוי, דוסטויבסקי, צ'כוב, לסקוב, טורגנייב, טריפונוב, זושצ'נקו, גרוסמן, רספוטין, בולגקוב, וסילייב, דובלטוב, נגיבין ופוליאקוב -- נדונה בספר זה; תוקפנות שהגבר אינו מודע למניעיה, והיא ניזונה מרגשי נחיתות ומתסכול. הגבר רואה בעצמו אדם מכובד, בעל שיעור קומה ואישיות בעלת רוחניות עליונה. הוא מצפה ליחס של כבוד, להערצה ואפילו לסגידה מצד האישה. אולם האישה חכמה, אמיצה ובעלת תושייה יותר ממנו. כתוצאה מכך הוא מרגיש שהיא גוזלת ממנו את גבריותו ומנכסת אותה לעצמה, תוך שהיא הופכת אותו לאישה ואת עצמה לגבר. הוא מקנא באישה, חש מושפל על ידה ושונא אותה. מצב זה מעורר בו רגשי עלבון ותוקפנות כלפיה; הוא רוצה לנקום בה ולהענישה, רוצה לרצוח אותה. ואם אין ביכולתו ליישם את תוקפנותו כלפי האישה, הוא מפנה אותה אל עצמו – הוא מידרדר לאלכוהוליזם, חולה במחלה בעלת תסמינים פסיכולוגיים, מתאבד. בספר מוצגות גם יצירות שנכתבו על ידי מחברות-נשים: שצ'רבקובה, רובינה, אוליצקיה, פטרושבסקיה וגרקובה, שבהן הגיבורות מתייחסות לגבר אך ורק כאל אובייקט לסיפוק צורכיהן הגופניים, החומריים, החברתיים והרגשיים.

Borges gained his first lessons in philosophy from his father while still a young boy – an intimate home schooling that grew into a long-term obsession. Its ubiquitous presence in his thought and writing has made him one of the most distinctive literary philosophers in the West, expressing itself in a wide-ranging array of fictional essays, metaphysical parables, philosophical poetry, and multifaceted literary artifacts. In contrast to the prevailing perception of Borges as a «dogmatic sceptic» for whom philosophy serves solely aesthetic or rhetorical purposes, this volume proposes a novel approach for understanding Borges as an intellectual, together with an interpretive structure for comprehending his work, based on a systematic examination of the complex relations between literary writing and Western philosophy in his œuvre. Offering a reading of selected Borgesian texts in the light of the Western philosophers of whom he is most enamoured, and analyzing the way in which philosophical theories underpin his texts, it illustrates the fundamental tension of Borges’ writing as a manifestation of what he calls the «intellectual instinct

Since the second half of the twentieth century various routes, including history and literature, are offered in dealing with the catastrophe of World War II and the Holocaust. Historiographies and novels are of course written with words; how can they bear witness to and reverberate with traumatic experience that escapes or resists language? In search for an alternative mode of expression and representation, this volume focuses on postwar German and Austrian writers who made use of music in their exploration of the National Socialist past. Their works invoke, however, new questions: What happens when we cross the line between narration and documentation, and between memory and a musical piece? How does identification and fascination affect our reading of the text? What kind of ethical issues do these testimonies raise? As this volume shows, reading these musical biographies is both troubling and compelling since they ‘fail’ to come to terms with the past. In playing the haunting music that does not let us put the matter to rest, they call into question not only the exclusion of personal stories by official narratives, but also challenge writers’ and readers’ most intimate perspectives on an unmasterable past.

אסופת המאמרים קבלה מיסטיקה ופואטיקה, פרי עטם של טובי החוקרים בארץ ובעולם, מתחקה אחר יחסי הגומלין בין קבלה, ספרות ומיסטיקה. המאמרים ממשיכים מסורת של חיפוש מתמשך ודיאלוג בין דיסציפלינות ורבדים פרשניים, לעתים מתוך הבנה, לעתים מתוך עימות ומאבק. מפגשים בין טקסטים מתרבויות שונות – יהדות, נצרות ואסלאם, וכלי פרשנות שונים – פיוטיים, דתיים ומיסטיים, הצומחים מתוך המפגש שבין הדיסציפלינות השונות במדעי האדם: אסתטיקה, ספרות ופואטיקה מזה ומיסטיקה ותאולוגיה מזה – אלה התכנים של מאמרי האסופה. האופן שבו מקובלים ומיסטיקנים נעזרים בטכניקות נרטיביות ופואטיות; פרשנויות קבליות ומאגיות לטקסטים פואטיים; ביקורת ספרותית והגות פילוסופית במונחים קבליים או מיסטיים – כל אלה באים בהם לכלל ביטוי: סודו של הבל בספר הזוהר ומסתורין השושנה; אהבה בשירת ישראל נג'ארה; הסוד ביצירת עגנון ויסודות קבליים ביצירותיו; השכינה במיסטיקה בספרות העברית החדשה; פרק תהלים לפאול צלאן; חורחה בורחס והשפה הקבלית; קריאה בפואטיקה הקבלית לאור הגותה של ז'וליה קריסטבה; דיונים במיסטיקה האסלאמית על ספרות, דמיון, מיסטיקה ויצירה; עיון במיסטיקה, שירה ותהליך היצירה בתרבות הערבית החילונית המודרנית; המיסטיקה כמפתח לרובד הסודי בקומדיה של דנטה; דון קישוט היהודי במסכה; מוות ואלכימיה אצל ג'ון דאן; ומיסטיקה וכתיבה ביצירתו של מרסל פרוסט. 

This book deals with the work of fifteen young Jewish poets who were killed, died of wounds, or were executed in captivity while serving in the Red Army in the Second World War. All were young, all were poets, most were thoroughly assimilated into Soviet society whilst at the same time being rooted in Jewish culture and traditions. Their poetry, written mostly in Russian, Yiddish, and Ukrainian, was coloured by their backgrounds, by the literary and cultural climate that prevailed in the Soviet Union, and was deeply concerned with their expectation of impending death at the hands of the Nazis. The book examines the poets’ backgrounds, their lives, their poetry and their deaths. Like the experiences and poetry of the British First World War poets, the lives and poems of these young Jewish poets are extremely interesting and deeply moving.

מהם האופנים והמטרות של שיח שמושאו פראקסיס– ובמקרה זה, פראקסיס הציור של אנרי מאטיס? מהי המשמעות של חדירת דפוסי שיח וכתיבה, שמאטיס מתמסר להם בנסיבות ובעוצמות משתנות לאורך כל הקריירה שלו, אל תוך הדיבור האילם של האפקטים -  החומר, הקומפוזיציהת הצבעוניות. האם פרקטיקת המילים נועדה לשמש כמעין גיבוי לפרקטיקת הציור, הד או השתקפות שלה? שמא כהוראות שימוש? האם אפשר לקבוע מי משתי הפרקטיקות הללו קודמת לרעותה, מגדירה אותה, מעצבת אותה, ממסגרת אותה או מאפילה עליה? האם אפשר לומר מי משתיהן אוצרת בקרבה משמעות רבה יותר מרעותה? ולבסוף, האם אפשר להעריך את מידת החפיפה שבין המשמעויות שמחוללים שני אופנים אלה של פרקטיקה, או להיפך – לקבוע את מידת היותן שונות זו מזו באופן שאינו מאפשר לבסס ביניהן יחס של הקבלה או של התאמה? בנסותי להצביע על מערך המסירה המילולית הפועל בשיח על הפראקסיס ומציג את עצמו כפרשנות הניתנת על ידי צייר למעשׂה שלו, אבקש להראות שמערך זה מבקש לחזק – כמו גם לאשר – אחיזה רופפת בחוויה מצד פרקטיקה שמאטיס תופס אותה כמשמעות וכהתרחשות המצויית מעצם טיבן מתחת לסף הלוגוס; ושעליו מוטלת האחריות להעלותה למישור למובנת באמצעות הדיבור  והכתיבה.

בספר הזה כלולים זו הפעם הראשונה תרגום, ההדרה ועריכה מדעית של שישה עשר מאמרים של י"ל גורדון שנכתבו בשפה הרוסית ונתפרסמו בכתב העת היהודי-רוסי "ווסחוד" בשנים 1882-1880. שנים אלה היו גורליות בתולדות יהודי רוסיה בשל הפרעות המכונות "סופות בנגב". אחריהן התחולל מפנה בדעת רבים מן המשכילים היהודים ברוסיה, ובהם גם יל"ג, והם זנחו את תמיכתם הנלהבת בקליטת תרבות רוסיה, ומעתה שאפו לאשש ולחזק את התרבות היהודית החילונית ולסגלה לטיפוח מטרות יהודיות לאומיות. המאמרים דנים בספרים חדשים שראו אור בתחומי היהדות במזרח-אירופה ובתולדות התיישבותם של היהודים ברוסיה. בתוך כך משלב המחבר ברוחב יריעה את דעותיו בענייני השיח בציבור היהודי, על נושאים כגון הלשון העברית המתחדשת והספרות העברית הצעירה; החסידות לזרמיה; המסורת כנגד המודרנה; יישוב ארץ-ישראל; היחסים עם הסביבה הנוכרית, וגיבוש גישה כלפי הרוסיפיקציה, אם מרצון או בכפייה; פלגים ביהדות המבקשים להתקרב לאורתודוקסייה הפרבוסלווית. מכּתבי יל"ג עולה עולם עשיר, ססגוני ומורכב של התרבות והלמדנות היהודית. עולם הרוח הזה מלפני מאה ועשרים שנה מפתיע בדמיונו לעולם הרוח של הציבור האינטלקטואלי בישראל היום. 

This comparative approach shows how the Platonic viewpoint sheds new light on Borges' essayistic and fictional work. Analyses to which extent his thought is deeply rooted in classical philosophical doctrines.

This book presents the lives and works of eleven Jewish women authors who lived in the Soviet Union, and who wrote and published their works in Russian. The works include poems, novels, memoirs and other writing. The book provides an overview of the life of each author, an overview of each author’s literary output, and an assessment of each author’s often conflicted view of her "feminine self" and of her "Jewish self". At a time when the large Jewish population which lived within the Soviet Union was threatened under Stalin’s prosecutions the book provides highly-informative insights into what it was like to be a Jewish woman in the Soviet Union in this period. The writers presented are: Alexandra Brustein, Elizaveta Polonskaia, Raisa Bloch, Hanna Levina, Ol'ga Ziv, Yulia Neiman, Rahil’ Baumwohl’, Margarita Alliger, Sarah Levina-Kul’neva, Sarah Pogreb and Zinaida Mirkina.