ראם דאס

מחקרי מנתח פרסונליזם טרנסצנדנטי בטקסט ה"צָ'איטַנְיַה-צַ'ריטָאמְרּטַה" (צ"צ), הגיוגרפיה הודית מראשית המאה השבע-עשרה. "פרסונליזם טרנסצנדנטי" מתייחס לפיתוח רעיוני ייחודי בהגות הודו, המגדיר את ה"עצמי", ה"אָטְמַן" המטאפיזי, וכן את התשתית המטאפיזית, ה"בְּרַהְמַן", כאינדיבידואלים מטבע טרנסצנדנטי, נצחי ובלתי מתכלה. הן האטמן והן הברהמן נתפסים, באופן מהפכני, כפרסונות. זוהי מהות הפרסונליזם הטרנסצנדנטי.

טענת המחקר היא שהצ"צ מציגה תפיסה חדשנית ומפותחת של אטמן וברהמן טרנסצנדנטיים ואישיותיים. אף שתפישת האטמן והברהמן נסמכת על הוגים קודמים, היא הינה ייחודית בהגות ההודית, גם ביחס לזרמים ואישנויים מסורתיים, המוקדשים לאל וישנו, וגם ביחס לטקסטים כלל-מסורתיים, כוודות וכאופנישדות. תרומת המחקר ביחס ליצירה צ"צ היא קריאה חדשה ומקורית שלה, בשני אופנים: הפנומנולוגי, המציג את יסודותיה הדוקטרינריים, והאינטרטקסטואלי, המדגים באופן השוואתי כיצד הצ"צ הטמיעה תכנים רעיוניים אל תוך מטענה הספרותי.

תרומה נוספת של המחקר היא בחידושיו לשיח לימודי הודו: תפיסת ה"עצמי" כפרסונה טרנסצנדנטית מפותחת, לא כגרעין מטאפיזי בלבד בבסיס האישיות. המחקר עורך הקבלה בין ה"ברהמן" לקְרּשְּנַּה כדמות א-היסטורית, ולצא'יטניה, כדמות היסטורית, וכן דן ברגשות המסירות (בְּהַקְטִי-רַסַה) לקרשנה כהוויה המתקיימת מעבר להנאה האמנותית החולפת המתוארת בכתבי הרסה.