מורן פרל-הרפז

בבואנו לבחון את שאלת זיכרון השואה בדורנו, עלינו להתמודד עם מספר אתגרים: ראשית, הקושי "לתת קול" לאלו שקולם נדם לצד מספר העדים שהולך ופוחת; שנית, שאלת הייצוג האסתטי, אליה התייחס בין היתר הפילוסוף תיאודור ו. אדורנו, כאשר דן באפשרות ובעיקר בגבולות הכתיבה של "שירה לאחר אושוויץ"; ושלישית, סוגיית השיקום וההתחדשות העירונית. מחקר זה בוחן את יכולתן של אנדרטאות, מיצבי אומנות ומיצבי דיגיטל לענות על אתגרים אלו באמצעות השימוש בדימוי הספר והספרייה. תיבחן האפשרות לעורר תהליכים של למידה וזיכרון, באמצעים של אסתטיקה נגטיבית והתייחסות למה שנעדר. במהלכו יידון המתח בין אופני המחשה וייצוג לבין גבולות המדיום - בין אם מדובר באנדרטה, מוזיאון, ארכיב, ספר, או מיצב דיגיטל. עוד יעסוק המחקר בספר, אשר יידון כאובייקט זיכרון המשמר את העבר מצד אחד וכמסמן של זהות תרבותית יהודית ("עם הספר") מצד שני. בעיקר אתרכז בעבודות תלויות מקום (Site Specific) מגרמניה, אוסטריה וישראל ואבחן את אופני העיצוב של זיכרון/ות בעל/י זהות אירופאית, תרבותית ומוסדית.