פרופ' חבר

פרופ' מיכל בן־חורין

טלפון
דוא"ל
michal.ben-horin@biu.ac.il
משרד
בניין 1004 חדר 104
תחומי עניין

אהבה ורומנטיקה בתרבויות אקזוטיות, במוזיקה ובספרות, קפקא, תומאס מאן, תיאטרון גרמני, זיכרון השואה בישראל ובגרמניה

פרופ' מיכל בן־חורין הצטרפה לסגל המחלקה לספרות משווה בשנת 2014 ומתמחה בספרות גרמנית מודרנית, בזיקות בין־תחומיות שבין מוזיקה לספרות ובתאוריות זיכרון וייצוג השואה בספרות יהודית וגרמנית.

שעות קבלה
בתאום מראש
    קורות חיים

    תואר ראשון באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין (B.Mus) באוניברסיטת תל אביב ובחוג לתורת הספרות (B.A.) באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות יתרה; תואר שני בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה ודוקטורט בנושא: "1945, סיפור אחר, יצירה מוזיקלית אחרת: מוזיקה וזיכרון בספרות הגרמנית לאחר המלחמה" גם הוא באוניברסיטת תל אביב.

    זוכת מלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים והמועצה להשכלה גבוהה (2002/3), מלגת מחקר מטעם רשות המחקר של אוניברסיטת חיפה ומל"ג (2005/6), מלגת מינרווה ע"ש מקס פלנק (2006/7) ומלגת שוסטרמן (The Schustermann Fellowship, 2007/8).

    פרופ' בן־חורין השלימה פוסט־דוקטורט במרכז ע"ש פרנץ רוזנצווייג לחקר התרבות ותולדות הספרות היהודית גרמנית של האוניברסיטה העברית בירושלים, וכן בחוג לספרות עברית והשוואתית של אוניברסיטת חיפה ובמכון לחקר התרבות והספרות בברלין (ZfL). שהתה כעמיתת מחקר במרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטה של פנסילבניה (CAJS). שימשה מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, בחוג לגרמנית ובפורום אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים ובחוג לשפות וספרויות זרות באוניברסיטה של פלורידה (UF).

    באוניברסיטת בר־אילן כיהנה פרופ' בן־חורין כראש המחלקה לספרות משווה (2017–2022), ריכזה סדרת מפגשים עם סופרים ומשוררים ("זמן ספרות"), ייסדה את המגמה לכתיבה יוצרת, קידמה את ייסוד המגמה לדרמה ותיאטרון ופיתחה בשיתוף עם המחלקה להיסטוריה כללית תוכנית ללימודי שואה, ג'נוסייד וגזענות.

    פרופ' בן־חורין חברה בוועדת ההיגוי של האגודה הבין־לאומית לספרות השוואתית (International Comparative Literature Association).  

     

    מחקר

    מחקריי מתרכזים בקריאה ובפרשנות של יצירות מהספרות הגרמנית ומהספרות היהודית החדשה בהקשרים היסטוריים ומתוך קשב לזיקה בין מוזיקה לספרות. ייחודה של הלשון הפואטית בחתירה תחת גבולות ומחסומים ובפתיחת צוהר לנפש האדם על חייו ומצוקותיו, על תשוקותיו וחלומותיו.

    מכאן, אני תופסת את הטקסט הספרותי כצומת המאפשר לבחון סוגיות תרבויות, קונפליקטים ומתחים בין קבוצות, עמים וחברות, מתוך חידוד החשיבה הביקורתית והעמקת המחויבות האתית. בהוראת התחום וגם בפיתוח הידע ובהעמקת המחקר, אני מבקשת ללמד ולתווך תובנות אלה לסטודנטים ולסטודנטיות ולחלוק אותן עם קולגות ועם חוקרות וחוקרים מתחום מדעי האדם ומתחומים אחרים. במשך השנים יצרתי שיתופי פעולה מחקריים עם מרכז לייבניץ לחקר התרבות והספרות בברלין (ZfL); עם קולגות מאוניברסיטת לייפציג; עם מכוני מחקר באוניברסיטת אנטוורפן והאוניברסיטה הקתולית בלובלין; ופרויקטים במכון ליאו בק ובמרכז ון ליר בירושלים.    

    הלימודים במחלקה לספרות משווה מאופיינים בדגש על זיקות בין־תחומיות ספרות, תיאטרון, אמנויות חזותיות, מוזיקה. זאת לצד התבוננות בטקסטים ממגוון שפות ותרבויות ובכלים תיאורטיים מתחומי דעת שונים, כגון פילוסופיה ואסתטיקה, פסיכולוגיה והיסטוריה. הממשק המשווה על משלבי הזרות של ספרות העולם מציע פרספקטיבות רעננות ומפתיעות לדיון בסוגיות מקומיות ומוכרות. נוסף על אלה, ולא פחות חשוב מהן, הוא טיפוח תהליכי יצירה ועידוד התבוננות לא שגרתית, ולעתים מתנגדת, על העולם.

    קורסים

    רומנטיקה ותרבויות אקזוטיות

    גלגולי המיתוס בספרות הגרמנית המודרנית

    שיח האהבה בספרות ובמוזיקה

    החידה של קפקא: טקסט והקשרי קריאה

    משחק מסוכן: תיאטרון גרמני במאה ה־19 ובמאה ה־20

    תומאס מאן בין טריסטן לפאוסטוס

    תרבויות של זיכרון: גרמניה וישראל לאחר השואה

    פרסומים

    ספרים

    1. Michal Ben-Horin. (2022). Reading the Voices: Musical Poetics Between German and Hebrew. Jerusalem: The Bialik Institute. [In Hebrew]
    2. Michal Ben-Horin. (2016). Musical Biographies: The Music of Memory in Post-1945 German Literature, Berlin and Boston: Walter de Gruyter.
    3. Michal Ben-Horin, Galili Shahar, eds. (2009). Nature History of Destruction: W. G. Sebald between History and Literature, Jerusalem: Hebrew University Press.

    פרקים בספרים ומאמרים נבחרים

    1. Michal Ben-Horin. (2022), The Language and its Sound in Light of Celan's Visit to Israel. In: Celan/69. Amir Eshel and Galili Shahar (Eds.), Jerusalem: The Bialik Institute.
    2. Michal Ben-Horin. (2022). Between Gracchus and Rotpeter: Tuvia Rübner returns to Franz Kafka. Criticism and Interpretation: Journal for Interdisciplinary Studies in Literature and Culture. [In Hebrew].
    3. Michal Ben-Horin. (2022). "Untold Story, Indirect Course: My Path into the Field of Holocaust Literature and Representation", In: Their Lives, Our Words, Phyllis B. Lassner and Judy Tydor B. Schwartz eds., Bloomsbury Publishing.
    4. Michal Ben-Horin. (2021). Amalia Kahana-Carmon's Song of the Bats. Israel Studies in Language and Society (14) 1: 156-174.
    5. Michal Ben-Horin. (2021). What is Heard in the Mountains: Paul Celan's Gespräch im Gebirg in the Light of its Hebrew Translation. Yod: Revue des études hébraïques et juives modernes et contemporaines (23): 187-204. https://journals.openedition.org/yod/4983
    6. Michal Ben-Horin, (2020). "Gracchus's Boat: Emigration, Tradition and Translingualism in Tuvia Ruebner", Archives of Emigration /Archiwum Emigracji, 28: 184-198. http://dx.doi.org/10.12775/AE.2020.013
    7. Michal Ben-Horin. (2020). Hebrew Literature and Music. In Naomi Seidman (Ed.), Oxford Bibliographies in Jewish Studies. Oxford University Press, https://www.oxfordbibliographies.com/view/document/obo-9780199840731/obo-9780199840731-0196.xml
    8. Michal Ben-Horin. (2020). Voice and the Sacred in Arnold Schünberg and Aharon Appelfeld. In Avi Elqayam and Shlomy Mualem (Eds.), Theopoetics, (429-458). Tel Aviv: Idra. [In Hebrew].
    9. Michal Ben-Horin. (2019). Taboo, Disaster and Acoustic Reminders in the Yehudit Hendel and Ruth Almog. Criticism: A Quarterly for Literature and the Arts. (61)3: 359-386.
    10. Michal Ben-Horin. (2019). The Sound of the Unsayable: Jewish Secular Culture in Schoenberg and Appelfeld. Religions (10) 5: 1-20 doi:10.3390/rel10050334
    11. Michal Ben-Horin. (2019). Self-Translation and Translation of the Self as Testimony in Tuvia Rübner’s Oeuvre. Mikan: Journal for Hebrew and Israeli Literature and Culture Studies (19): 532-553.
    12. Michal Ben-Horin. (2018). Game Over: Israeli and German Visual Poetics of Catastrophe. Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies (36) 3: 78-109.
    13. Michal Ben-Horin. (2018). On Terror: Nevet Yitzhak's Video Art between Singspiel and Trauerspiel. Geschichte und Repräsentation: Sinne – Sprache – Bilder. Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte (46): 72-91.
    14. Michal Ben-Horin. (2018). Choice of Language and the Quest for Israeli Identity in the Works of Tuvia Ruebner and Aharon Appelfeld. Polish Political Science Yearbook. (47)2: 414-423.
    15. Michal Ben-Horin. (2017). Krull's Show, or Thomas Mann's Carnival. Odot: Journal for Essays and Criticism, no. 4.
    16. Michal Ben-Horin. (2017). The Silence of the Decapitated: Between Aesthetics and Politics, Between Europe and the Middle East. In Nevet Yitzhak Video Works, Artport, pp. 53-59.
    17. Michal Ben-Horin (2015). The Secular and its Dissonances in Modern Jewish Literature. In Alexander Joskowicz and Ethan Katz (Eds.), Secularism in Question: Jews and Judaism in Modern Times, Pennsylvania: University of Pennsylvania Press, pp. 115-141.
    18. Michal Ben-Horin. (2015). Art, Society and Politics: The Aesthetic Thought of Walter Benjamin and Theodor W. Adorno. In Hana Herzig (Ed.), The Language of the Arts: Disciplines and Interdisciplinary in the Arts, (271-326). Ra'anana: The Open University Press. [In Hebrew].
    19. Michal Ben-Horin. (2012). Working through Tradition: Nevet Yitzhak's Schneckentempo and A Great Joy Tonight. Hamidrasha, Annual Journal of Beit Berl Academic College. pp. 160-178. [In Hebrew]
    20. Michal Ben-Horin. (2010). Nazism and Musical Biographies: Thomas Mann and Günter Grass. Criticism and Interpretation: Journal for Interdisciplinary Studies in Literature and Culture (43): 193-211. [In Hebrew]
    21. Galili Shahar and Michal Ben-Horin (2008). Franz Kafka und Max Brod. In Oliver Jahraus and Bettina von Jagow (Eds.), Franz Kafka. Leben-Werk-Wirkung, Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, pp. 85-96.
    22. Michal Ben-Horin (2009). Musical Moments: Listening in the Work of Sebald. In Michal Ben-Horin and Galili Shahar (Eds.), Natural History of Destruction: W. G. Sebald between Literature and History, (99-115). Jerusalem: The Hebrew University of Jerusalem Press. [In Hebrew].
    23. Michal Ben-Horin. (2009). The History of Hebrew Literature in Israel. In: M. Bard and D. Nachmias (Eds.). Online Textbook. Israel Studies: An Anthology. 21 pp. http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/isdf/text/anthologycvr.html
    24. Michal Ben-Horin (2008). Literature and the Compulsion of the Past: On the Work of Memory in German Literature after 1945. Alpayim – A Multidisciplinary Journal for Contemporary Thought and Literature (32): 206-231. [In Hebrew].
    25. Michal Ben-Horin (2007). Seeing the Voices, Hearing the Sights: Perceptual Distortions in Böll, Bachmann and Celan. In Silke Horstkotte, Karin Leonhard (Eds.), Seeing Perception, Cambridge: Cambridge Scholars Publishing, pp. 98-127.
    26. Michal Ben-Horin (2006). Tones of Memory: Music and Time in the Prose of W. G. Sebald and Yoel Hoffmann. In Jo Alison Parker, Michael Crawford, Paul Harris (Eds.), Time and Memory: The Study of Time XII, (163-175). Leiden: Brill.
    27. Michal Ben-Horin. (2006). Musical Discourse and Historical Narratives in Hebrew Literature: Kenaz's Musical Moment and Shaham's The Rosendorf Quartet. Israel Studies Forum – An Interdisciplinary Journal (21) 2: 85-101.

    *A comprehensive Hebrew version: Michal Ben-Horin. (2017). Music and History in Kenaz and Shaham. In Chen Strass and Keren Dotan (Eds.), Yofiam shel Hamenutzahim, (427-447). Am Oved and Heksherim. [In Hebrew].

    1. Michal Ben-Horin. (2006). Memory Metonymies: Music and Photography in Ingeborg Bachmann and Monika Maron. German Life and Letters (59)2: 233-248.
    2. Michal Ben-Horin. (2005). Compositions of Memory: The Musical Poetics of Ingeborg Bachmann and Thomas Bernhard. Dappim – Journal for Research in Literature (14-15): 363-388. [In Hebrew].
    3. Michal Ben-Horin. (2004). Musik einer Erinnerungspoetik: Fallstudie über deutschsprachige und hebräische Literatur nach '45. Weimarer Beiträg – Zeitschrift für Literaturwissenschaft, Ästhetik und Kulturwissenschften (50) 3: 404-426.

     

    באמצעי התקשורת

     

    ראיונות נבחרים

    Günter Grass 1927-2015. Interview on TLV1 Radio Station, 16.4.15

    Kassandras Rufe in Israel. Christa Wolfs Erzählung in Welten mit Schutzwall, Charlotte Misselwitz ed., Deutschland Radiokultur, November 25, 2012 http://www.dradio.de/dkultur/sendungen/literatur/1926290/

     

    בריטה בלר וההחלטה של מאן, ראיון עם שירי לב ארי, רשת א של קול ישראל, 21.9.2015

    תומס מאן והספרות הגרמנית, ראיון עם ציפי גון גרוס, גלי צהל, 14.8.2015.

    מסמך הבזק של היידריך: קריאה פואטית ואנליטית, ראיון עם קובי מידן, גלי צהל, 28.4.2015.

    אנה זגרס, ולטר בנימין ושאלת הפליטים, ראיון עם אבנר שפירא, הארץ: מוסף גלריה, 31.10.13.

    כריסטה וולף ועיר המלאכים, ראיון עם אבנר שפירא על יצירתה של וולף, הארץ, 23.8.13.

    שנקנטמפו של נבט יצחק, בתוך: איה לוריא עורכת, חשיפה כפולה, מרכז שפילמן לצילום, יוני 2013.

    המאהבות של ילינק, ראיון עם רותי קרן, רשת א של קול ישראל, אוקטובר 2004.

    הטובע של תומס ברנהרד, ראיון עם אילנה השכל, רשת א של קול ישראל, דצמבר 2002.

     

     

     

     

     

     

     

     

    תאריך עדכון אחרון : 16/02/2023