גיטל סימקוביץ-קרביץ
בעבודה זו הובאו לידי בחינה שלוש סוגיות קיומיות מכוננות: סבל, השתוקקות ואשליה, המשותפות לארבע מיצירותיו של הרמן הסה ולכתבי הפילוסופיה הבודהיסטית הקדומה, וכן נערכה השוואה בין דמות האמן על פי הסה לעומת דמות האידיאל האנושי על פי הבודהיזם.
דרך חקירת שאלת הסבל ואי-הנחת, עוצמתה הגורפת של ההשתוקקות והמשחק המתעתע שבין אשליה להבנה צלולה של טבע העולם והתודעה, ובאמצעות עמידה מדוקדקת על הניואנסים והמסקנות של כל אחד ממרחבי חשיבה הללו (הסה/בודהיזם), תיחשף התיזה המרכזית של דיסרטציה זו: קיומה של זיקה ייחודית ואמביוולנטית העולה ביצירות הנבחנות של הסה כלפי האופן בו מטפלת הפילוסופיה הבודהיסטית בסוגיות הנדונות. היא תחשוף כיצד לצד הרצון לסיים את הסבל ולהיפטר מאי-נחת, מופיע בבירור ביצירתו של הסה גם הרצון לקדשם ולהשתמש בהם לצורכי ההנעה האמנותית; לצד הרצון להינתקות משעבוד לחושים ולהיפרדות מן ההשתוקקות המדרדרת, עולה הרצון להעמיק את החושניות והתשוקה, וכיצד לצד התביעה למודעות עצמית ומודעות לסובב, תעלה גם משיכה וקריאה לחיים של פנטזיה, משחק ואף שקר מתעתע. זיקה קונפליקטואלית זו תאיר באור ייחודי ומקורי את תפיסתו האסתטית של היוצר הרמן הסה, ותעמיק את הבנתה.
תאריך עדכון אחרון : 04/12/2022
