מרחב ישורון

לא כשאר כל הלשונות לשון הקודש, ששאר כל הלשונות אינן אלא הסכמיות, שהסכימו עליהן אומה אומה על לשונה, אבל לשון הקודש ניתנה בה תורה ובה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. [עגנון, אלו ואלו, שוקן עמ' רצו]    

המחקר מבקש לבחון את פוריותה של תורת השם המשתתף לקריאה חדשה בסיפורי ש"י עגנון. "השם המשתתף", הוא התרחשות לשונית ששימשה את הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" כאמצעי לביקורת האנתרופומורפיזם המקראי. המילון התיאולוגי של מו"נ מראה באופן שיטתי כיצד מספר מצומצם של שמות חוזרים ומופיעים בסיפורת ההתגלות המקראית ומהווים את "קישריות המפתח" במקרא, כמו גם במו"נ, וכפי שאראה גם בפרוזה של ש"י עגנון. סיבה אפשרית לכך  שזיקה זו  טרם נחקרה, היא שהרמב"ם נודע כפילוסוף, תיאולוג ומורה הלכה, אבל המחקר ביחס לתרומתו לפואטיקה רחוק ממיצוי. השמ"ש פועל בכתביו של עגנון באופן ניכר אבל בתמורה מובהקת, שכן, בעבור הרמב"ם העברית היא שפה הסכמית ואילו עגנון עובד את העברית כלשון קודש[1]. את תפיסת העברית כלשון קודש אבחן מתוך הקשרים קבליים, תוך עיון בחיבורים שמתייחסים למהלך הלקסיקלי של מו"נ. המחקר מבקש לחזור לאחור לתחומה של המסורת העברית, מתוך תשומת לב למפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20, ולבחון מחדש את המיתוס של שפת בריאה ולשון קודש,  זאת מתוך היחס האונטולוגי ללשון כפי שעוצב במשנתם של הוגים מרכזיים מהזרם הקונטיננטלי במאה ה-20. המחקר ישרטט לכן חתך רוחבי של מסורת העברית, דרך עקרון השם, המשותף לטקסט המקראי ולטכניקת הגילוי והכיסוי שאימץ הרמב"ם מהמקרא, ומשם עבר לכתבי המקובלים, ולעולם הלשון של ש"י עגנון.

מרחב ישורון. יליד 1978. משורר. מורה לספרות. מלמד את הסדנה לשירה שנה ב' בבית הספר לאומנות "מנשר". מנחה את הסדנה "עגנון מורה למדיטציה" בבית עגנון. ספרים שראו אור: "ישורון על קוטב העיזבון" הוצאת פלונית 2011. "אדם מצטלם בכתב"- מחקר במנגנונים הפואטיים של שמות בראשית. יצא במסגרת "מנופים- פתיחת עונת התערכות בירושליים 2013. "מדריך לנוגעים בשם העצם" 2014. "ספר שעיר" 2015. פרסומים נוספים: "תרבות וספרות"- הארץ. "עכבר העיר", "הו!" "מעיין" ועוד. מאמרים: "טיפש כמו ציור" בקטלוג התערוכה של עלמה יצחקי. מוזיאון ת"א 2016. "הלל רומן צייר יהודי" ב"המדרשה" כתב העת של המדרשה לאומנות בית ברל 2014.

yeshron0@gmail.com